הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)

גרסה מ־21:59, 8 ביוני 2016

נוספו 208 בתים , 21:59, 8 ביוני 2016

אין תקציר עריכה

שרגא פייבל

138

עריכות

@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 בשיטת ה'''רשב"ם''' יש סתירה שבמקום אחד (קלד ב ד"ה לירשו) נקט כתוס' ובמקום אחר (קכו ב ד"ה הנה הוא בני) נקט כרמב"ם. '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=187 (שו"ת א קי)] נשאר בצע"ג על דבריו. ה'''רש"ש''' (ב"ב קכו ב ברשב"ם שם) יישב שהרשב"ם סבר כשיטת הרמב"ם, ומה שנקט בקלד: שאין אדם נאמן לומר על זר שהוא בנו, כוונתו לפי חכמים החולקים על ר' יהודה ב'יכיר', וכן יישב ב'''חת"ס''' (אבה"ע א עו). וה'''קצוה"ח''' (רעז ב) נקט ששיטת הרשב"ם כתוס' ויישב את דבריו בקכו: שלא יהיו כסתירה.
 ===לעניין יוחסין===
-לשיטה שאדם נאמן מדין 'יכיר' לומר על זר שהוא בנו לעניין שיירשנו, יש לדון האם יש סברא מיוחדת בממון, או שגם לעניין יוחסין הוא יהיה נאמן. כגון ממזר שיאמר על זר שהוא בנו האם יהפכהו לממזר מדין 'יכיר'. ובעניין זה נחלקו הראשונים. ב'''ראב"ד''' (הגהות הראב"ד נחלות ד ו) מדויק שנאמנות לומר על זר שהוא בנו זה רק לעניין ירושה, ולא לאסורים, וכך דייק דבריו '''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב ל). לעומת זאת מוכח מה'''ריטב"א''' (יבמות ע א) שנאמן לומר על זר שהוא בנו גם לעניין יוחסין. שהריטב"א דן בארוס וארוסה שנתעברה הארוסה וילדה והארוס אומר שזה בנו. וסבר הריטב"א שאע"פ שבלעדי דבריו מחזיקים את הוולד לממזר, שאין 'רוב בעילות אחר הבעל' בארוס, הרי הארוס נאמן לומר שזה בנו ולהכשירו מדין 'יכיר'. כן הוכיחו '''ר' שמואל רוזובסקי''', ה'''חזו"א''' (אבה"ע נט ל), וה'''אור גדול''' (ב). ה'''אבי עזרי''' (אסו"ב טו יב וכן יבו"ח ג ד) דחה ראייה זו.
+לשיטה שאדם נאמן מדין 'יכיר' לומר על זר שהוא בנו לעניין שיירשנו, יש לדון האם יש סברא מיוחדת בממון, או שגם לעניין יוחסין הוא יהיה נאמן. כגון ממזר שיאמר על זר שהוא בנו האם יהפכהו לממזר מדין 'יכיר'. ובעניין זה נחלקו הראשונים. ב'''ראב"ד''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=13&hilchos=78&perek=4&halocha=6&hilite  (הגהות הראב"ד נחלות ד ו)] מדויק שנאמנות לומר על זר שהוא בנו זה רק לעניין ירושה, ולא לאסורים, וכך דייק דבריו '''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב ל). לעומת זאת מוכח מה'''ריטב"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40902&st=&pgnum=60 (יבמות ע א)] שנאמן לומר על זר שהוא בנו גם לעניין יוחסין. שהריטב"א דן בארוס וארוסה שנתעברה הארוסה וילדה והארוס אומר שזה בנו. וסבר הריטב"א שאע"פ שבלעדי דבריו מחזיקים את הוולד לממזר, שאין 'רוב בעילות אחר הבעל' בארוס, הרי הארוס נאמן לומר שזה בנו ולהכשירו מדין 'יכיר'. כן הוכיחו '''ר' שמואל רוזובסקי''', ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=151 (אבה"ע נט ל)], וה'''אור גדול''' (ב). ה'''אבי עזרי''' (אסו"ב טו יב וכן יבו"ח ג ד) דחה ראייה זו.
 ====שיטת הרמב"ם ליוחסין====
 האחרונים דנו בשיטת הרמב"ם האם נאמן האב לומר על זר שהוא בנו גם לעניין יוחסין. ב'''קצוה"ח''' (רעז ב) נראה שסבר בשיטת הרמב"ם שנאמן גם לשאר דברים. וכך נראה גם ב'''רע"א''' (שו"ת א קי). לעומתם '''אמרי משה''' (יא) סובר שכל מה שהרמב"ם נקט שיכול לומר על זר שהוא בנו זה רק לעניין ממון, אבל לעניין אסורים אין לו נאמנות. וכן נקט '''אבי עזרי''' (אסו"ב טו יב וכן יבו"ח ג ד), ואף תמה על הקצוה"ח ורע"א שיוצא לפי דבריהם שממזר יכול לפסול את כל העולם ע"י שיאמר עליהם שהם בניו. '''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב סימן ל) מוכיח מה'''רמב"ם''' (אסו"ב טו יב) שיש נאמנות לומר על זר שהוא בנו גם ליוחסין. '''אבי עזרי''' ו'''אמרי משה''' דחו הוכחה זו, בדוחק.