62
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"
←האם מצוות נישואין דוחה תלמוד תורה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (בחידושיו על הגמרא שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ . | לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה''' (בחידושיו על הגמרא שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ . | ||
== | == האם מצוות נישואין דוחה תלמוד תורה == | ||
ראינו לעיל שיש היתר לדחות את מצוות הנישואין בשביל לקיים מצוות תלמוד תורה (כמובן שמדובר כל עוד אין הרהורים כמו שהזכרנו שם). </ | ראינו לעיל שיש היתר לדחות את מצוות הנישואין בשביל לקיים מצוות תלמוד תורה (כמובן שמדובר כל עוד אין הרהורים כמו שהזכרנו שם). <br/> | ||
הנחה זו קשה מכיוון שראינו בגמרא | הנחה זו קשה מכיוון שראינו בגמרא ב'''מסכת מועד קטן''' (דף ט ע"ב) וב'''רש"י''' (שם) אחרת. הגמרא מביאה שני פסוקים שלכאורה סותרים. מפסוק אחד אנו למדים שצריך לבטל כל דבר בשביל מצוות תלמוד תורה חוץ ממצוות, ומפסוק שני משמע שצריך לבטל אפילו מצוות עבור מצוות תלמוד תורה (הכוונה היא שאם האדם עוסק במצוות תלמוד תורה באותו רגע, הוא אינו צריך להפסיק מהלימוד ולקיים את המצווה). | ||
לבסוף הגמרא מתרצת שאין סתירה בין שני הפסוקים. אם אפשר שהמצווה תיעשה ע"י אחרים אז אותו אדם שעוסק בתורה, צריך להמשיך לעסוק בתורה. ואם אי אפשר שהמצווה תיעשה ע"י אחרים אותו אדם שלומד תורה צריך להפסיק ולקיים את המצווה. </ | לבסוף הגמרא מתרצת שאין סתירה בין שני הפסוקים. אם אפשר שהמצווה תיעשה ע"י אחרים אז אותו אדם שעוסק בתורה, צריך להמשיך לעסוק בתורה. ואם אי אפשר שהמצווה תיעשה ע"י אחרים אותו אדם שלומד תורה צריך להפסיק ולקיים את המצווה. <br/> | ||
לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה.</ | לכאורה עפ"י הבנה זו של הגמרא, מצוות שבגופו של אדם, אדם צריך לקיימם ברגע שהוא מתחייב בהן, ואפילו לעצור תלמוד תורה בשביל זה. לכן, גם במקרה שלנו, ברגע שאדם מתחייב במצוות הנישואין הוא צריך לקיימה אפילו אם הוא צריך לעצור את לימוד התורה.<br/> | ||
על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ הקובץ הערות (סימן פא סעיף א). ובדומה לכך כתב ערוך השולחן (אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א), וכ"כ הנצי"ב בהעמק שאלה (שאילתא ה סק"ד). | על מנת לענות על שאלה זו ניתן לומר שמצווה זו היא מצווה שאינה עוברת(ניתן לקיימה לאחר מכן), ולכן היא נחשבת כמצווה שאפשר לעשותה ע"י אחרים. וכ"כ '''הקובץ הערות''' (סימן פא סעיף א). ובדומה לכך כתב '''ערוך השולחן''' (אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן א), וכ"כ '''הנצי"ב בהעמק שאלה''' (שאילתא ה סק"ד). | ||
== ד. שיטת הרמב"ם == | == ד. שיטת הרמב"ם == | ||