הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
| שורה 31: | שורה 31: | ||
===שיטת הרמב"ם=== | ===שיטת הרמב"ם=== | ||
===גנבה ואבידה מחמת מלאכה=== | ===גנבה ואבידה מחמת מלאכה=== | ||
===שבועה=== | ===שבועה=== | ||
===מתנה שואל=== | ===מתנה שואל=== | ||
גרסה מ־20:44, 4 במאי 2016
| בבלי: | בבא מציעא צו ב - צז א |
| רמב"ם: | רמב"ם |
| שולחן ערוך: | שלחן ערוך שמ |
סוגיה זו עוסקת בפטור מתשלומים במקרה שאירע נזק בעקבות שימוש רגיל בחפץ שאול, יש הבדל בראשונים ובפוסקים בטעם הפטור, וממילא גם בהגדרתו וגבולותיו.
הסוגיה כעת בשלבי עריכה ראשוניים, ותערך בימים הקרובים.
הקדמה
הגמרא (ב"מ צו:) מסתפקת האם יש חיוב תשלומים במקרה שאדם שאל בהמה ובשרה הוכחש מחמת מלאכה? הנחת היסוד של הספק היא שבמקרה שהבהמה מתה מחמת מלאכה וודאי שחייב לשלם, וכל הספק הוא רק בכחש מחמת מלאכה. אולם הגמרא מסיקה שבין כאשר הבהמה השאולה הוכחשה מחמת המלאכה ובין כאשר היא מתה מחמת המלאכה השואל פטור מלשלם.
את סיבת הפטור אומרת הגמרא במשפט קצר ועמום: "דאמר ליה: לאו לאוקמא בכילתא שאילתה" [כלומר: השואל אומר למשאיל ששאלת הפרה לא הייתה על מנת להעמידה בכילה (מקום מוגן ושמור) אלא כדי להשתמש בה].
כוונת הגמרא אינה ברורה די הצורך, ובהמשך נראה שהראשונים נחלקו בפירוש דברי הגמרא, וממילא בהבנת טעם הפטור במתה מחמת מלאכה, ובשאלה מה כלול בפטור "מתה מחמת מלאכה".
נקודה נוספת הטעונה בירור היא, שבשלב הראשון בסוגיה הגמרא חילקה בין מצב ש"כחש מחמת מלאכה" למצב ש"מתה מחמת מלאכה", יש לברר מה סיבת החילוק בין שני המצבים, והאם לחילוק זה יש השלכות הלכתיות.
שאלת הראשונים
הראשונים מתקשים בדין "מתה מחמת מלאכה", וטוענים שלכאורה אין כל סיבה לפטור את השואל מלשלם במצב זה.
כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, יש להקדים שחיוב שואל שונה מהותית מחיובי שאר השומרים. שומר חינם שומר שכר ושוכר חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אילו היו שומרים כראוי, ורשלנותם ופשיעתם בשמירה היא זו שמחייבת אותם לשלם על הנזק. לעומת זאת שואל חייב גם על אונס גמור שלא הייתה לו כל יכולת למנוע,
השיטות השונות בטעם הפטור
שיטת הרמב"ן
כלומר, במקרה רגיל בהמה לא אמורה למות מחמת מלאכתה, ואם בהמה מתה מחמת מלאכה זה מעיד שמלכתחילה היא הייתה חלשה ולא הייתה ראויה למלאכה ולכן בסוף גם מתה במלאכתה. על כן השואל פטור מלשלם שהרי "לאו לאוקמא בכילתא שאילתא" - כלומר, המשאיל ידע שהשואל לא שאל את הבהמה כדי להעמידה בכילה (ואז היא יכלה להיות גם בהמה חלשה) אלא על מנת לעבוד בה, ואם הוא הביא לשואל בהמה חלשה ולא בדק שהיא ראויה למלאכתה הוא פושע, ואין השואל צריך להפסיד מחמת פשיעת המשאיל.