הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אהרון טריף"

→ העריכה הקודמת

שיחת משתמש:אהרון טריף (עריכה)

גרסה מ־11:42, 19 באפריל 2016

נוספו 318 בתים , 11:42, 19 באפריל 2016

←‏הרחבות על שיטת הרמב"ם

אהרון טריף

39

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מקורות|ראש השנה ב ה- ג א | סנהדרין יא ע"א ||ספר מצוות מצווה קנג' הלכות קידוש החודש א ה-ו ה א-ה יח ח| } }
 == מצוות קידוש החודש על ידי בית דין ==
-המשניות במסכת ראש השנה מרבות לעסוק באופן בו סנהדרין היו מקדשים את החודש בזמן שבית המקדש היה קיים (מפרק ב'משנה ה'- פרק ג'משנה א') .
+המשניות במסכת ראש השנה מרבות לעסוק באופן בו סנהדרין היו מקדשים את החודש בזמן שבית המקדש היה קיים (ב' ה'- ג' א').
 תיאור הדברים נוגע לאופן קבלת העדים, חקריתם, והמשך הליך הקידוש ע"י סנהדרין. להבדיל מהנעשה בימינו כאשר קביעת ראש חודש נעשית ע"י לוח קבוע ומחושב מראש, בזמן בית המקדש קביעה זו נעשתה ע"י סנהדרין בעזרתם של עדי הראיה.
@@ שורה 9: / שורה 13: @@
 האם סנהדרין קבעו את מועד החודש החדש ע"פ חישובם ובקיאותם בחכמת העיבור, כאשר הצורך בעדים לא היווה תנאי מהותי לחלות הקידוש\חידוש, או שמא תוקף פעולת חידוש החודש נבעה מעדותם של העדים, והיא בלבד זו שאפשרה לבית הדין לקדש.
-== שיטת הר"ח ==
+== שיטת רבינו חננאל ==
-'''רבינו חננאל''' בפירושו על החומש (שמות יב' ב) מבאר כי לשיטתו קביעות החודשים אינה אלא על פי החשבון,ולא ע"פ ראיית הלבנה  ועדות העדים. וממשיך שדת חוק העיבור הלכה למשה מסיני שהרשות ביד בית דין הגדול לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד העיבור. ומוכיח כן ממס' מקורות: א) כל מהלך שהותם של ישראל במדבר כיסה אותם הענן "...עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם..." , וכיצד ניתן לקבוע חודשים ע"פ ראייה בעוד הענן מסתיר כל העת את השמים. ב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים..." , וכי איזו חכמה היא לקבוע חודשים ע"פ ראיית העדים, האם בזה ראוי לשבח את בני יששכר שמעולים ומצוינים הם בזה , אלא ודאי שהחכמה עליה דיבר הפסוק הוא חכמת עיבור החודשים והשנים ע"פ חשבון. ג) אומר דוד ליהונתן "הנה חודש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך" , וכי כיצד ידע דוד שמחר עומד להיות ר"ח, שמא לא תראה מחר הלבנה ולא יבואו עדים להעיד על ראייתה. אולם י"ל שדוד ידע זאת משום שאת החודש היו קובעים ע"פ חשבון ביה"ד שהיה מפורסם לכל העם.
+'''הר"ח''' בפירושו על החומש (שמות יב' ב) מבאר כי לשיטתו קביעות החודשים אינה אלא על פי החשבון,ולא ע"פ ראיית הלבנה  ועדות העדים. וממשיך שדת חוק העיבור הלכה למשה מסיני שהרשות ביד בית דין הגדול לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד העיבור. לשיטתו יסוד חידוש החודש על ראיית העדים, כמבואר במשנות בראש השנה, נוסד כתשובת המשקל לעליית הצדוקים ולערעורם על חשבון העיבור אשר היה מסור בידי ביה"ד. "והתחילו (צדוק ובייתוס) לעורר בזה בקביעות הירח ואמרו כי אין עיקר המצווה לקבוע חודשים ע"פ החשבון כי אם בראיית הלבנה, והוא הדבר הצודק והנכון. והוצרכו ביה"ד להכחיש דבריהם ולהודיע להם בראיות גמורות...וכיוון שראו כך חדש אחר חדש שנה אחר שנה נתברר להם שאין עיקר אלא החשבון ובטלו דברי החולקים."
-== קושיות על שיטת הר"ח ==
+את דבריו מבסס הוא על על מספר מקורות: א) כל מהלך שהותם של ישראל במדבר כיסה אותם הענן "...עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם..." (נחמיה ט' יט') , וכיצד ניתן לקבוע חודשים ע"פ ראייה בעוד הענן מסתיר כל העת את השמים. ב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים..." (דברי הימים א' יב לב), וכי איזו חכמה היא לקבוע חודשים ע"פ ראיית העדים, האם בזה ראוי לשבח את בני יששכר שמעולים ומצוינים הם בזה , אלא ודאי שהחכמה עליה דיבר הפסוק הוא חכמת עיבור החודשים והשנים ע"פ חשבון. ג) אומר דוד ליהונתן "הנה חודש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך" (שמואל א' ש"א כ' ה') , וכי כיצד ידע דוד שמחר עומד להיות ר"ח, שמא לא תראה מחר הלבנה ולא יבואו עדים להעיד על ראייתה. מוכח א"כ שדוד ידע זאת משום שאת החודש היו קובעים ע"פ חשבון ביה"ד שהיה מפורסם לכל העם.
-על דברי הר"ח שתי קושיות:
+את שיטתו יש ליישב לאור מספר קושיות:
 א) ביחס לראיית חודש ע"י עדים, למרות כל האמור לא יוכל הר"ח להכחישה ולומר שאינה ושביה"ד במהלך הדורות לא היה נוהג בה, שהרי מוזכרת היא במפורש במס' מקומות בש"ס כאמצעי אותו היו נוקטים ביה"ד ע"מ שיוכלו לקדש החודש. לכן מסביר שהר"ח שאמנם נהוגה הייתה, אולם מקורה הוא בתקנת חז"ל מאוחרת, שנועדה להפריך ולסתור את חשבונם של הצדוקים, וזאת ע"י קבלת עדים מעלמא שיעידו על ראיית הלבנה במועד בו חישבוהו חכמים. אולם ודאי שללא צורך זה לא היו חכמים נוהגים בה, ולכן אין לסמוך על הראיה כמקור מהימן לקידוש החודש.
-ב) אם אכן קידוש החודש ע"י ראייה איננו מהתורה אלא מדברי חכמים, כיצד ניתן לומר שתקנה מדרבנן מתירה חילול שבת מהתורה. שכן ממס' מקורות למדנו שהעדים עולים ללשכת הגזית להעיד על הלבנה אף בשבת. "על שני חודשים מחללין את השבת..." .
+ב) אם אכן קידוש החודש ע"י ראייה איננו מהתורה אלא מדברי חכמים, כיצד ניתן לומר שתקנה מדרבנן מתירה חילול שבת מהתורה. שכן ממס' מקורות למדנו שהעדים עולים ללשכת הגזית להעיד על הלבנה אף בשבת. "על שני חודשים מחללין את השבת..." (ר"ה פרק א' משנה ד', ושם בגמ' במעשה ברבי נהוראי שהלך אצל העד לאושא בשבת. כב:) .
-ניתן לתרץ שתוקפה של תקנה זו היא בבחינת "חללו עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" , ראו חכמים את הפרצה הגדולה שיכולה להתפרץ בהתרסתם של הצדוקים על דבריהם ותקנותיהם, ע"כ התירו זאת משום צורך השעה והדורות הבאים. (תירוץ די דחוק).
+ניתן לתרץ שתוקפה של תקנה זו היא בבחינת "חללו עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פה א) , ראו חכמים את הפרצה הגדולה שיכולה להתפרץ בהתרסתם של הצדוקים על דבריהם ותקנותיהם, ע"כ התירו זאת משום צורך השעה והדורות הבאים.
 == שיטת הרמב"ן ==
@@ שורה 31: / שורה 34: @@
 '''רמב"ם''' (ספר המצוות מצווה קנ"ג, הל' קידוש החודש פ"א ה-ו, פ"ה א-ה, פ"יח ח). - עיקר דין הקידוש נעשה ע"י סנהדרין שבלשכת הגזית, או ביה"ד שניסמך ע"י ביה"ד הגדול ובא"י דווקא.
 הלכה למשה מסיני שבזמן שיש סנהדרין קביעת ר"ח נעשית ע"י ראיית העדים, ובזמן שאין נעשית ע"י חשבון אותו קבעו סנהדרין בזמן מושבם בארץ ישראל, הוא החשבון אותו נוהגים אנו היום.
-נראה שהחשבון אליו מתכוון הרמב"ם הוא תיקון הלוח אותו עשה הלל , למרות שאין הוא מציין זאת במפורש. כמו כן מציין הרמב"ם את ימי אביי ורבא כנקודת המפנה ביחס לנוהג קביעת החודש. אם עד זמנם נהגו לקבוע את ר"ח בדרך הרגילה ע"פ עדים וראיית הלבנה, הרי שמזמן זה והילך אחל עמ"י לסמוך על לוח קבוע.
+נראה שהחשבון אליו מתכוון הרמב"ם הוא תיקון הלוח אותו עשה הלל , למרות שאין הוא מציין זאת במפורש. כמו כן מציין הרמב"ם את ימי אביי ורבא כנקודת המפנה ביחס לנוהג קביעת החודש. אם עד זמנם נהגו לקבוע את ר"ח בדרך הרגילה ע"פ עדים וראיית הלבנה, הרי שמזמן זה והילך החל עמ"י לסמוך על לוח קבוע.
+== הרחבות על שיטת הרמב"ם ==
-== קושיות על שיטת הרמב"ם ==
+התקשו מפרשי הרמב"ם מדוע בחר הרמב"ם בזמן אביי ורבא כנקודת ציון ביחס לקביעת ר"ח מה יתחדש מזמנם, שהרי יודעים אנו שסנהדרין גלתה כבר קודם ארבעים שנה לחורבן הבית, כפי שמקשה זאת '''הרמב"ן''' "וידוע הוא שביה"ד הגדול בטל מא"י ואפילו קודם החורבן...'ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין'".
-התקשו מפרשי הרמב"ם מדוע בחר הרמב"ם בזמן אביי ורבא כנקודת ציון ביחס לקביעת ר"ח מה יתחדש מזמנם, שהרי יודעים אנו שסנהדרין גלתה כבר קודם ארבעים שנה לחורבן הבית, כפי שמקשה זאת הרמב"ן "וידוע הוא שביה"ד הגדול בטל מא"י ואפילו קודם החורבן...'ארבעים שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין'".
 מס' תירוצים נאמרו בדבר: א) לדעת הרמב"ם ישנם שני מסלולי סמיכה בעם ישראל.
 סמוכי ביה"ד לכל הדינים שבתורה, ממונות נפשות וקנסות. סמיכה זו נעשית ע"י כל חכם סמוך, וכפי שמציינת הגמ' בע"ז סמיכה זו נגדעה ארבעים שנה קודם החורבן. לעומת זאת הסמיכה עליה מדבר הרמב"ם היא סמיכת סנהדרין לעניין קידוש החודשים.
@@ שורה 44: / שורה 47: @@
 ד) הסבר נוסף לקושיה ניתן למצוא בהתפתחויות ההסטוריות שהתרחשו באותה עת בארץ ישראל. מזמן שחרב בית המקדש הלך והורע מצבם של היהודים בארץ-ישראל: גזרות מטעם השלטונות הרומיים גברו והפורענויות תכפו, חכמי ישראל נדרשו למאמצים גדולים לשמור על נכסי הרוח של האומה. אך מזמן שקיבלו עליהם קיסרי רומי את הנצרות, הורע מצב עמנו שבעתיים. 7 שנים אחרי פטירת רבא, בשנת 325 לסה"נ התאספו ראשי הנוצרים בניקיאה, ובין השאר החליטו על ניתוק הקשר עם לוח השנה היהודי. החלטה זו גרמה למחלוקת בנצרות. בא"י, כמו בסוריה ובאסיה הקטנה, המשיכו הנוצרים לחוג את הפסחא בערב פסח של היהודים. דבר זה הרגיז את ראשי הכנסייה הנוצרית, והם הפעילו את כוחם לשבש את סדרי המועדים של היהודים. בארץ שלטו הנוצרים אנשי רומי, והם גזרו שלא לעבר את השנה, ואף עצרו יהודים שנחשדו כשליחים להודיע על העיבור. מסיפור המעשה על זוג שבא מרקת (סנהדרין יב ע"א) נראה, שאכן הצליחו הנוצרים לשבש את סדרי המועדים שלנו. ואין ספק שמעשים מעין אלו, שהלכו והתרבו, היו בין הגורמים שהשפיעו על מעבר לקידוש החודש ועיבור השנה עפ"י חשבונות וכללי.
 - כלומר על אף שמצב האומה היה מדולדל, מוסד הסנהדרין הצליח לשרוד, אולם בזמנו של רבא ואביי כשאר תכפו הצרות גם מוסד זה התבטל לגמרי.
-== סיכום השיטות: ==
--		-       ר"ח	-	רמב"ן	-	רמב"ם
-מקום קביעת החודש	      ארץ ישראל	       כל מקום	        ארץ ישראל
-מי קובע	             ביה"ד הגדול	       כל ביה"ד סמוך	ביה"ד הגדול
-מהי עיקר פעולת הקביעה    חישוב ביה"ד	       חישוב ביה"ד	        ראיית הלבנה
-מטרת פעולת הקידוש	   לשלול את ספירת        לפרסם את דבר       קביעת ראש חודש
-                   הצדוקים               חידוש החודש
-הלכה למשה מסיני	שביה"ד קובע חודש                           שביה"ד שבא"י יקדש
-                 ע"פ חשבון                                את החודש ע"פ ראיה.
 == למעשה- רשמי קידוש החודש בימנו''' ==