הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:אהרון טריף"

'''הר"ח''' בפירושו על החומש (שמות יב' ב) מבאר כי לשיטתו קביעות החודשים אינה אלא על פי החשבון,ולא ע"פ ראיית הלבנה  ועדות העדים. וממשיך שדת חוק העיבור הלכה למשה מסיני שהרשות ביד בית דין הגדול לקבוע ולעבר כפי מה שיראה לו מחוקי סוד העיבור. ומוכיח כן ממס' מקורות: א) כל מהלך שהותם של ישראל במדבר כיסה אותם הענן "...עמוד הענן לא סר מעליהם להנחותם..." , וכיצד ניתן לקבוע חודשים ע"פ ראייה בעוד הענן מסתיר כל העת את השמים. ב) "ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים..." , וכי איזו חכמה היא לקבוע חודשים ע"פ ראיית העדים, האם בזה ראוי לשבח את בני יששכר שמעולים ומצוינים הם בזה , אלא ודאי שהחכמה עליה דיבר הפסוק הוא חכמת עיבור החודשים והשנים ע"פ חשבון. ג) אומר דוד ליהונתן "הנה חודש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך" , וכי כיצד ידע דוד שמחר עומד להיות ר"ח, שמא לא תראה מחר הלבנה ולא יבואו עדים להעיד על ראייתה. אולם י"ל שדוד ידע זאת משום שאת החודש היו קובעים ע"פ חשבון ביה"ד שהיה מפורסם לכל העם.

על דברי הר"ח שתי קושיות:

ב) אם אכן קידוש החודש ע"י ראייה איננו מהתורה אלא מדברי חכמים, כיצד ניתן לומר שתקנה מדרבנן מתירה חילול שבת מהתורה. שכן ממס' מקורות למדנו שהעדים עולים ללשכת הגזית להעיד על הלבנה אף בשבת. "על שני חודשים מחללין את השבת..." .

ניתן לתרץ שתוקפה של תקנה זו היא בבחינת "חללו עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" , ראו חכמים את הפרצה הגדולה שיכולה להתפרץ בהתרסתם של הצדוקים על דבריהם ותקנותיהם, ע"כ התירו זאת משום צורך השעה והדורות הבאים. (תירוץ די דחוק).

== שיטת הרמב"ן ==