65
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שבועת החנווני על פנקסו"
אין תקציר עריכה
שלמה סולומון (שיחה | תרומות) |
שלמה סולומון (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
== שיטת ר"י אבן פלאט == | == שיטת ר"י אבן פלאט == | ||
בספר )שער כ"ט חלק ב' אות ו'( מובאת תשובה שענה רבי יוסף התרומות אבן פלאט )רבו של הראב"ד בעל האשכול( על שאלה ששאל אותו בעל וע אין נשבעים החנוני והפועלים גם מבלי שיוכחשו כגון 10המאור . מד שהצד השני מת. על כך עונה ר"י אבן פלאט כך: מסתברא ם וחנוני לא מחייבי שבועה אפילו למשקל מבעל הבית אלא דפועלי היכא דקא מכחשי אהדדי דהוי גבייהו כטענת בריא, וכיון דאיתחזקא טענה דשקרא גביהו משתבעי והדר שקלי כדי להפיס דעת בעל הבית, כפשטא דמתניתין הוא אומר נתתי והן אומרים לא נטלנו. אבל היכא דחד תבע קמן לבעל הבית וליכא חבריה דליכחוש ליה שקיל בלא שבועה, דהוה ליה פועל כדין האומר לחברו גזלתיך והלויתני דהוה ליה ספק וודאי, ואין ספק מוציא מידי וודאי. ספק שפרעו, וודאי דאגריה ועבד עבדתא, והוה ליה בריא ושמא, דפועל בריא ובעל הבית שמא, וכיון דאיכא תרי אנפי אלימי גבי פועל, דאיהו ודאי ואיהו בריא ושמא, שקיל בלא שבועה. ...וכן נמי אי אתי חנוני ותבע ליה לבעל הבית וליכא פועל דמכחיש ליה, שקיל מיניה בלא שבועה. ולא דמי למנה לי בידך והלה אומר איני יודע אם לויתי אם לאו דמשתבע היסת ומפטר, משום דהתם איכא בריא גבי תובע וחזקת ממונא גבי נתבע, ואוקי ממונא בחזקת מאריה טפי עדיף, כי היכי דלא נפגע בספק גזילה ונעשה מעשה בידים, אבל הכא גבי ח נוני איכא תרי אנפי, חזקת שליח עושה שליחותו ובריא, ומדחיא חזקת ממון מקמי תרתי. הר"י אבן פלאט כותב כדעת הרמב"ם והרימ"ג בנפקא מינא הראשונה שהבאנו, שגם אם הפועלים מתו החנווני ייטול בלי שבועה אולם ההסבר . הוא חולק על הנחת 11 אותו הוא נותן שונה מהסברו של הר" י מיגאש היסוד שהנחנו בעניין היחסים בין החנווני לבעל הבית. ונבאר דברנו: עד כה הנחנו שהואיל והמוחזקות בכסף של בעל הבית גוברת על טענת הברי של החנווני הדין מן התורה זהה לדין של מנה לי בידך ואיני יודע אם . , ורק מצד התקנה נשבע החנוני ונוטל 12הלוויתני, שנשבע היסת ונפטר את ה הזאת ר"י אבן פלאט משנה. לדעתו כיוון שמוסכם על הכל ההנח שבעל שלח את החנווני לתת שכר לפועלים בשליחותו, ולא מוסכם הבית רק אם י עשה שליחותו או לא, יש פה בנוסף לטענת ברי גם חזקה החנוונ ששליח עושה שליחותו. ולפי דעתו חזקה שמצטרפת לטענת ברי מכריעה להוציא מחזקת ממון בטענת שמא ובלשונו -שחזקת ממון נדחית מקמי . הוא לומד דין זה מהמשנה בכתובות )יב ע"ב(:13תרתי הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים, היא אומרת: משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדהו, והוא אומר: לא כי, עד שלא ארסתיך והיה מקחי מקח טעות. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים: נאמנת. כשם ם כאשר חזקת הגוף מסייעת לטענת ברי כנגד טענת שמא של שש הבעל כך חזקה שליח עושה שליחותו מסייעת לטענת ברי של החנוני כנגד טענת שמא של בעל הבית. | |||
== המוציא הוצאות על נכסי אשתו == | == המוציא הוצאות על נכסי אשתו == | ||
הראשונים אים דין שמקביל לדין שבועת החנווני. זהו דין "המוציא מבי הוצאות על נכסי אשתו" שהמשנה בכתובות )עט ע"ב( אומרת "הוציא ולא אכל יישבע כמה הוציא וייטול". מדובר על נכסי מלוג שהבעל הוציא עליהם משלו כדי להשביחם והוא לא אכל מהם, ולאחר מכן גרש את האשה וכעת תובע את הוצאותיו. על כך אומרת המשנה כי במקרה בו אין .14 ראיות כמה הוא הוציא הדין הוא שהבעל יישבע כמה הוציא וייטול הר"ן מביא את הדין הזה כראיה לכך שהחנווני חייב להישבע גם אם לא מכחישים אותו שהרי אין מי שמכחיש את הבעל ובכל אופן הוא נשבע. ר"י אבן פלאט עונה על זה ששם הרי גם אין תרתי לבעל אלא רק ברי ושמא, ולכן זו ראיה גם לשיטתו. | |||