10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
←יותר או פחות מארבע אמות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ב'''חידושים המיוחסים לר"ן''' (ק א ד"ה תל המתלקט) מובא שגם בפחות מד' אמות פטור, לפי אין זה רשות היחיד, ולכן אם השיפוע של י' טפחים הוא ג' אמות וזרק ונח על גביו פטור. | ב'''חידושים המיוחסים לר"ן''' (ק א ד"ה תל המתלקט) מובא שגם בפחות מד' אמות פטור, לפי אין זה רשות היחיד, ולכן אם השיפוע של י' טפחים הוא ג' אמות וזרק ונח על גביו פטור. | ||
<BR/>ה'''שפת אמת''' (ד"ה אר"י אמר רב) תמה על דבריו, מדוע לא יהיה חייב, שהרי כיון שלא ניחא תשמישתיה, כל שכן שבפחות מד' אינו ראוי להילוך. | <BR/>ה'''שפת אמת''' (ד"ה אר"י אמר רב) תמה על דבריו, מדוע לא יהיה חייב, שהרי כיון שלא ניחא תשמישתיה, כל שכן שבפחות מד' אינו ראוי להילוך. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (שבת ק א ד"ה תל המתלקט) חולק על הר"ן וסובר שכל שכן אם מתלקט לתוך שלוש או שתי אמות שהוא חייב, שהרי ככל שהוא זקוף יותר, אין תשמישו נוח לרבים, ולא אמרו ארבע אמות אלא למעט חמש ומעלה | <BR/>ה'''מאירי''' (שבת ק א ד"ה תל המתלקט) חולק על הר"ן וסובר שכל שכן אם מתלקט לתוך שלוש או שתי אמות שהוא חייב, שהרי ככל שהוא זקוף יותר, אין תשמישו נוח לרבים, ולא אמרו ארבע אמות אלא למעט חמש ומעלה. | ||
=== היכן נחשב רשות היחיד === | === היכן נחשב רשות היחיד === | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
== להניח עמוד צורת הפתח מעל תל המתלקט == | == להניח עמוד צורת הפתח מעל תל המתלקט == | ||
מובא ב'''שו"ת הרד"ם''' [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=446#p=45&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (יט)] דן לגבי מקרה שבצד אחד של העיר יוצא דרך שהולכת ועולה, ומשני צידי הדרך משתפעים הרים גבוהים שמתלקטים עשרה מתוך ארבע, והניחו שני קני צורות הפתח על ההרים עצמם משני צידי הדרך, והקנה על גבם. וכתב שעירוב כזה פסול, שכיוון ששיפוע ההר הרי הוא כמחיצה, נמצא שהעירוב עומד על המחיצה. | מובא ב'''שו"ת הרד"ם''' [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=446#p=45&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (יט)] דן לגבי מקרה שבצד אחד של העיר יוצא דרך שהולכת ועולה, ומשני צידי הדרך משתפעים הרים גבוהים שמתלקטים עשרה מתוך ארבע, והניחו שני קני צורות הפתח על ההרים עצמם משני צידי הדרך, והקנה על גבם. וכתב שעירוב כזה פסול, שכיוון ששיפוע ההר הרי הוא כמחיצה, נמצא שהעירוב עומד על המחיצה. | ||
<BR/>בשו"ת '''שואל ומשיב''' רביעאה [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1425#p=309&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (ג סוף סימן ב ד"ה והנה בשנת תרי"ד)] הביא דברי הרד"ם הללו, וכתב שהוא אינו רואה מקום פקפוק על עירוב כזה, שאף שהצורת הפתח הוי כמחיצה תלויה שאינה מתרת אלא במים, מ"מ זהו דווקא במחיצה ממש, אבל כאן שההיתר הוא לא משום מחיצה אלא משום צורת הפתח, והקנים אינם עומדים באוויר אלא תקועים בהר, לא אכפת לן שתחת המשקוף הוא נמוך מהקנים, כיוון שהקנים הם המתירים, והם עומדים בארץ. | |||
גם בשו"ת '''האלף לך שלמה''' {{היברובוקס|1354|56|קנד}} | כדברי הרד"ם פסק גם בשו"ת '''האלף לך שלמה''' {{היברובוקס|1354|56|קנד}} שאין להניח את צורת הפתח על מדרון התל, או על גביו למעלה, כיוון שהוא עומד על מחיצה, וצורת הפתח צריך שיהיו עומדים על הקרקע שבני אדם הולכים עליו, ואם לא הוה ליה פתחי שימאי. וחזר על פסיקה זו שוב בהמשך השו"ת {{היברובוקס|1354|56|קעה}}, שכל עוד זה בתוך ג' טפחים למישור וניחא תשמישתיה, אפשר להניח שם, אבל אחרי ג' טפחים כבר לא ניחא תשמישתיה, והוי כמונח על המחיצה. | ||
<BR/>ובשו"ת '''שבט הלוי''' (ו מט) הביא דבריו, וכתב שבתשובת '''שואל ומשיב''' (ד ב) מתיר, ושהרב '''דעת תורה''' (שסג נב) נוטה גם הוא לאיסור. ומסיק השבט הלוי שהלכה זו הוכרעה לאיסור. ושוב במקום אחר (ח קעז ב) התריע על כך להיזהר בדבר זה, וסיים שאף שיש מקלים בזה, העיקר כדברי האוסרים. | <BR/>ובשו"ת '''שבט הלוי''' (ו מט) הביא דבריו, וכתב שבתשובת '''שואל ומשיב''' (ד ב) מתיר, ושהרב '''דעת תורה''' (שסג נב) נוטה גם הוא לאיסור. ומסיק השבט הלוי שהלכה זו הוכרעה לאיסור. ושוב במקום אחר (ח קעז ב) התריע על כך להיזהר בדבר זה, וסיים שאף שיש מקלים בזה, העיקר כדברי האוסרים. | ||