10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
←יותר או פחות מארבע אמות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ב'''חידושים המיוחסים לר"ן''' (ק א ד"ה תל המתלקט) מובא שגם בפחות מד' אמות פטור, לפי אין זה רשות היחיד, ולכן אם השיפוע של י' טפחים הוא ג' אמות וזרק ונח על גביו פטור. | ב'''חידושים המיוחסים לר"ן''' (ק א ד"ה תל המתלקט) מובא שגם בפחות מד' אמות פטור, לפי אין זה רשות היחיד, ולכן אם השיפוע של י' טפחים הוא ג' אמות וזרק ונח על גביו פטור. | ||
<BR/>ה'''שפת אמת''' (ד"ה אר"י אמר רב) תמה על דבריו, מדוע לא יהיה חייב, שהרי כיון שלא ניחא תשמישתיה, כל שכן שבפחות מד' אינו ראוי להילוך. | <BR/>ה'''שפת אמת''' (ד"ה אר"י אמר רב) תמה על דבריו, מדוע לא יהיה חייב, שהרי כיון שלא ניחא תשמישתיה, כל שכן שבפחות מד' אינו ראוי להילוך. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (שבת ק א ד"ה תל המתלקט) חולק על הר"ן וסובר שכל שכן אם מתלקט לתוך שלוש או שתי אמות שהוא חייב, שהרי ככל שהוא זקוף יותר, אין תשמישו נוח לרבים, ולא אמרו ארבע אמות אלא למעט חמש ומעלה | <BR/>ה'''מאירי''' (שבת ק א ד"ה תל המתלקט) חולק על הר"ן וסובר שכל שכן אם מתלקט לתוך שלוש או שתי אמות שהוא חייב, שהרי ככל שהוא זקוף יותר, אין תשמישו נוח לרבים, ולא אמרו ארבע אמות אלא למעט חמש ומעלה. | ||
=== היכן נחשב רשות היחיד === | === היכן נחשב רשות היחיד === | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (שסג מ) שאם רבים בוקעים על גבי התל, הם מבטלים את המחיצה, כיוון שאינה עשויה בידי אדם. | כתב ה'''מגן אברהם''' (שסג מ) שאם רבים בוקעים על גבי התל, הם מבטלים את המחיצה, כיוון שאינה עשויה בידי אדם. | ||
<BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה הוי) כתב שהאחרונים חולקים על זה. | <BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה הוי) כתב שהאחרונים חולקים על זה. | ||
== צירוף תל ומחיצה == | |||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שסב ב) הביא להלכה שתל גבוה חמישה והשלימו לעשרה על ידי מחיצה, חשובה מחיצה. ומקורו ב'''גמרא''' (עירובין צג ב) לגבי גידודי, כלומר לא מדובר בתל משופע אלא בתל זקוף לחלוטין, כגון חצר גבוהה, שהמשיך את מחיצתה עוד חמישה טפחים, כך שהגובה מרשות הרבים נעשה עשרה טפחים. | |||
<BR/>ה'''ביאור הלכה''' (אורח חיים שסב ד"ה תל שגבוה חמישה) הסתפק מה הדין לגבי תל משופע, כלומר אם יש תל גבוה חמישה טפחים שמתלקט בתוך שתי אמות (שהוא אותו יחס כמו עשרה בתוך ארבע), האם יועיל לו מחיצה על גביו להצטרף יחד עם התל, או כיון שאין התל מתעלה לארבע אמות, אמרינן שעדיין ניחא תשמישתיה להילוך ואינו יכול להצטרף למחיצה. | |||
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (ט לו) ביאר דבריו, שאם אמרינן ששתי אמות ניחא תשמיתיה להילוך, הרי הם כרשות הרבים גמור, או ככרמלית, וממילא לא יועיל להוסיף עליו מחיצה, וחיבור בין מתלקט לזקיפה, הוי מין בשאינו מינו. | |||
<BR/>אמנם הוסיף שלמעשה ראה בשו"ת '''חתם סופר''' (אורח חיים כט) שפשוט לו שחמישה טפחים מתלקטים וחמישה בזקיפה מצטרפים. | |||
== תל שחלקו מתלקט וחלקו לא == | |||
כתב הרב פיינשטיין ב'''אגרות משה''' (ב צ) שאם חלק מהתל מתלקט עשרה בתוך ארבע וחלקו לא, רואים את החלק שאינו מתלקט כאילו פרצה, וצריך לדון את כל התל כמו מחיצה, שאם הפרוץ, כלומר החלק שאינו מתלקט עשרה מתוך ארבע, רבה על העומד, הרי הוא מבטל את כל המחיצה. וכן אם יש במקום אחד תל שאינו מתלקט עשרה מתוך ארבע, אף שהוא מועט מהעומד, אוסר את הכל, כיוון שהוא כפרצה יותר מעשר. והוסיף שאם יש ספק הולכים לקולא, ושגם אם קשה למדוד נחשב הדבר לספק. | |||
== להניח עמוד צורת הפתח מעל תל המתלקט == | |||
מובא ב'''שו"ת הרד"ם''' [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=446#p=45&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (יט)] דן לגבי מקרה שבצד אחד של העיר יוצא דרך שהולכת ועולה, ומשני צידי הדרך משתפעים הרים גבוהים שמתלקטים עשרה מתוך ארבע, והניחו שני קני צורות הפתח על ההרים עצמם משני צידי הדרך, והקנה על גבם. וכתב שעירוב כזה פסול, שכיוון ששיפוע ההר הרי הוא כמחיצה, נמצא שהעירוב עומד על המחיצה. | |||
<BR/>בשו"ת '''שואל ומשיב''' רביעאה [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=1425#p=309&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= (ג סוף סימן ב ד"ה והנה בשנת תרי"ד)] הביא דברי הרד"ם הללו, וכתב שהוא אינו רואה מקום פקפוק על עירוב כזה, שאף שהצורת הפתח הוי כמחיצה תלויה שאינה מתרת אלא במים, מ"מ זהו דווקא במחיצה ממש, אבל כאן שההיתר הוא לא משום מחיצה אלא משום צורת הפתח, והקנים אינם עומדים באוויר אלא תקועים בהר, לא אכפת לן שתחת המשקוף הוא נמוך מהקנים, כיוון שהקנים הם המתירים, והם עומדים בארץ. | |||
כדברי הרד"ם פסק גם בשו"ת '''האלף לך שלמה''' {{היברובוקס|1354|56|קנד}} שאין להניח את צורת הפתח על מדרון התל, או על גביו למעלה, כיוון שהוא עומד על מחיצה, וצורת הפתח צריך שיהיו עומדים על הקרקע שבני אדם הולכים עליו, ואם לא הוה ליה פתחי שימאי. וחזר על פסיקה זו שוב בהמשך השו"ת {{היברובוקס|1354|56|קעה}}, שכל עוד זה בתוך ג' טפחים למישור וניחא תשמישתיה, אפשר להניח שם, אבל אחרי ג' טפחים כבר לא ניחא תשמישתיה, והוי כמונח על המחיצה. | |||
<BR/>ובשו"ת '''שבט הלוי''' (ו מט) הביא דבריו, וכתב שבתשובת '''שואל ומשיב''' (ד ב) מתיר, ושהרב '''דעת תורה''' (שסג נב) נוטה גם הוא לאיסור. ומסיק השבט הלוי שהלכה זו הוכרעה לאיסור. ושוב במקום אחר (ח קעז ב) התריע על כך להיזהר בדבר זה, וסיים שאף שיש מקלים בזה, העיקר כדברי האוסרים. | |||
גם מובא בספר '''תשובות בהנהגות''' (ב קנב ט) שאין להניח את עמוד צורת הפתח מעל תל המתלקט. ולמד זאת מתוך דברי ה'''מקור חיים''' מליסא {{היברובוקס|30645|143|תיקוני עירובין ד"ה עוד ראיתי שתוחבין}} שכתב שאין להניח את העמוד בתוך רשות היחיד שהוא מוקף מד' מחיצות, שכל המוקף כמאן דמליא דמי, והלחי צריך להיות בחוץ בשביל היכר. וכתב בתשובות והנהגות שתל המתלקט דינו כמוקף במחיצות. | |||
אבל בשו"ת '''דברי מלכיאל''' (ג י) כתב שאפשר להניח את הקנה של צורת הפתח על גבי תל המתלקט, והרי זה כמו קנה על קנה, אף שהתל עב יותר, מותר. ואמנם הוא חוכך להחמיר במקרה שמניח על גבי תל שיש בגובהו ד' אמות, משום שהוי כרשות בפני עצמה ואינו ניכר שהוא מצד צורת הפתח אלא מצד מחיצה, וכשם שפוסלים לחי רחב ד' אמות. אבל למעשה מתיר גם את זה, לפי שעדיין יש היכר בקנה אף שעומד על התל. | |||
גם בשו"ת '''הר צבי''' (ב כג) מתיר, אף שבתחילה כתב לדון לאסור מצד שמחיצת התל בין הקנה לבין חלל המבוי ושכן ה'''גרא"י קוק''' חוכך להחמיר, אבל למעשה הרב פרנק התיר זאת, כיוון שדווקא לפנים מן המחיצה אוסרים ששם לא ניכר ואין הקנה נראה כלל, אבל בתל המתלקט אף שהקנה עומד על המחיצה, הרי הוא גלוי ניכר שיש כאן צורת הפתח. | |||
== האם תל המתלקט מועיל לדופן סוכה == | == האם תל המתלקט מועיל לדופן סוכה == | ||