58
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה נהנה וזה לא חסר"
אין תקציר עריכה
(כך נהוג לעשות) |
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''הגמרא''' [https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=20&format=pdf (ב"ק כ א)] מציגה את ספיקו של רב חסדא: האם אדם שדר בחצר חבירו שלא מדעתו - צריך לשלם לו או לא? | '''הגמרא''' [https://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=20&format=pdf (ב"ק כ א)] מציגה את ספיקו של רב חסדא: האם אדם שדר בחצר חבירו שלא מדעתו - צריך לשלם לו או לא? | ||
הגמרא מבררת באיזה מצב מדובר: אם מדובר שבעל החצר לא הפסיד (כיוון שלא עשה שום שימוש בחצר, ואינה עומדת להשכרה), והדר בחצר לא נהנה (כיוון שיש לו מקום אחר לגור בו - '''רש"י''' ד"ה ה"ג אי נימא) - פשיטא שפטור, כיווון שזה (הדר) לא נהנה, וזה (בעל החצר) לא חסר! ואם מדובר שבעל החצר הפסיד (כיוון שהחצר עומדת להשכרה, וכאנשים רואים שמישהו גר בחצר, לא פונים לבעל החצר בשביל לשכור את החצר - '''תוספות''' ד"ה זה נהנה), והדר בחצר נהנה (כיוון שאם לא היה גר שם - היה צריך לשכור חצר אחרת) - פשיטא שחייב לשלם, כיוון שזה נהנה וזה חסר! ולכן אומרת הגמרא שהספק של רב חסדא היה במקרה שזה נהנה וזה לא חסר - כגון שבעל החצר לא הפסיד, אך הדר בחצר כן נהנה, והספק הוא האם חייב כיוון שנהנה, או שפטור כיוון שבעל החצר לא הפסיד. הגמרא לא | הגמרא מבררת באיזה מצב מדובר: אם מדובר שבעל החצר לא הפסיד (כיוון שלא עשה שום שימוש בחצר, ואינה עומדת להשכרה), והדר בחצר לא נהנה (כיוון שיש לו מקום אחר לגור בו - '''רש"י''' ד"ה ה"ג אי נימא) - פשיטא שפטור, כיווון שזה (הדר) לא נהנה, וזה (בעל החצר) לא חסר! ואם מדובר שבעל החצר הפסיד (כיוון שהחצר עומדת להשכרה, וכאנשים רואים שמישהו גר בחצר, לא פונים לבעל החצר בשביל לשכור את החצר - '''תוספות''' ד"ה זה נהנה), והדר בחצר נהנה (כיוון שאם לא היה גר שם - היה צריך לשכור חצר אחרת) - פשיטא שחייב לשלם, כיוון שזה נהנה וזה חסר! ולכן אומרת הגמרא שהספק של רב חסדא היה במקרה שזה נהנה וזה לא חסר - כגון שבעל החצר לא הפסיד, אך הדר בחצר כן נהנה, והספק הוא האם חייב כיוון שנהנה, או שפטור כיוון שבעל החצר לא הפסיד.<br> | ||
רב חסדא מציג את ספיקו בפני רמי בר חמא, שמשיב לו שגם במקרה של הנאה ללא חסרון ישנו חיוב לשלם ומביא ראייה לכך מהמשנה, אך הגמרא דוחה את ראייתו ובהמשך מובא שלדעת אמוראים נוספים כגון רבי אמי ורב כהנא זה נהנה וזה לא חסר פטור. | |||
==שורש הפטור= | |||
האחרונים הציגו כמה אפשרויות להבנת הדעה הסוברת ש"זה נהנה וזה לא חסר פטור", ונביא את דבריהם ואת הראיות לצדדים השונים. | |||
=== שיטת הפני יהושע === | |||
כפי שנביא לקמן, במקרה שבו אדם דר בחצר חבירו העומדת להשכרה אע"פ שיש לו בית משלו ("זה לא נהנה וזה חסר") לדעת התוספות (ד"ה זה אין נהנה) אין חיוב על התשלום מפני שאין לדייר הנאה ועל החסרון בלבד אי אפשר לחייב מפני שהוא גרמא בעלמא.<br> | |||
'''הפני יהושע''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9704&st=&pgnum=23 ד"ה בתוספות]) הקשה על דברי התוספות, אם הפסד המזיק אינו סיבה לחייב בגרמא, מדוע ברור לגמרא שזה נהנה וזה חסר חייב? הרי החיסרון אינו סיבה לחייב, והגמרא מסתפקת האם הנאה בלבד היא סיבת חיוב!<br> | |||
ותירץ ה'''פני יהושע''', שלפי תוספות החיסרון אמנם אינו סיבה לחייב, אך ההנאה מרכוש חבירו - פשיטא שהיא סיבה לחייב, ולכן זה נהנה וזה חסר חייב. והגמרא הסתפקה האם זה נהנה וזה לא חסר חייב, כיוון שסברה שאולי במקרה זה כופין על מידת סדום, ופוטרים את הנהנה, כיוון שבעל החצר לא הפסיד, וזו מידת סדום לחייב תשלומין על שימוש שהוא לא הפסיד ממנו. יוצא אם כן שלדעת הפני יהושע שורש הפטור של "זה נהנה וזה לא חסר" הוא הדין של "כופין על מידת סדום", ובמקום שבו דין זה לא שייך אפשר לחייב על עצם ההנאה מהנכס.<br> | |||
ובאמת בדברי ה'''תוספות''' במסכת בבא בתרא (יב ב ד"ה כגון זה) מפורש כדעת הפני יהושע, וכך מדויק מלשונו של ה'''רמב"ם''' (שכנים ז;ח).<br> | |||
'''רבי שמעון שקופ''' בחידושיו למסכת בבא קמא (סימן כה) מקשה על הפני יהושע מהמשך סוגיית הגמרא, שם הגמרא מנסה להביא ראייה שזה נהנה וזה לא חסר חייב מהלכות מעילה, ולפי שיטתו של הפני יהושע הדברים קשים להבנה, שהרי לא שייך להחיל על ההקדש את הדין של "כופין על מידת סדום".<ref>עיין בדבריו של '''רבי שמואל רוזובסקי''' (בבא בתרא יב ב אות רכד) שמציע יישוב לשיטתו של הפני יהושע </ref> | |||
== | == זה לא נהנה וזה חסר == | ||
=== שיטת התוספות === | === שיטת התוספות === | ||
'''תוספות''' (ד"ה זה אין נהנה) כותבים, שגם במקרה הרביעי שבו הדר בחצר לא מרוויח, ובעל החצר מפסיד, הגמרא יכלה להגיד שפשיטא שפטור, ואפילו גירשו מביתו ונעל את הדלת בפניו פטור - | '''תוספות''' (ד"ה זה אין נהנה) כותבים, שגם במקרה הרביעי שבו הדר בחצר לא מרוויח, ובעל החצר מפסיד, הגמרא יכלה להגיד שפשיטא שפטור, ואפילו גירשו מביתו ונעל את הדלת בפניו פטור - כיוון שלא נהנה, ומה שחיסרו וגרם לו הפסד - זה לא סיבה לחייב כיוון זו גרמא בעלמא. | ||
'''השלטי גיבורים''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46555&st=&pgnum=41 ד"ה ובפירוש]) הבין בפשטות בדברי תוספות, שאפילו אם דר בביתו לאחר שגירשו מביתו ונעל את הדלת - פטור כיוון שלא נהנה. וכן כתב הטור ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14270&st=&pgnum=537 סימן שסג]). | '''השלטי גיבורים''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46555&st=&pgnum=41 ד"ה ובפירוש]) הבין בפשטות בדברי תוספות, שאפילו אם דר בביתו לאחר שגירשו מביתו ונעל את הדלת - פטור כיוון שלא נהנה. וכן כתב הטור ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14270&st=&pgnum=537 סימן שסג]). | ||