501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
←ברכת שהחיינו ביום: גם ברשב"א הובא בשם ר"ת, עי' דף השיחה
(←לכרוך המגילה קודם ברכה: הרחבה) |
(←ברכת שהחיינו ביום: גם ברשב"א הובא בשם ר"ת, עי' דף השיחה) |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==ברכת שהחיינו== | ==ברכת שהחיינו== | ||
===ברכת שהחיינו ביום=== | ===ברכת שהחיינו ביום=== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) בשם '''ר"י''', שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתבו שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" (תהילים כב ג), שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[קריאת המגילה קודם ימי הפורים|כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי | כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) בשם '''ר"י''', שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתבו שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" (תהילים כב ג), שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא פסק זה בשם '''רבינו תם''', והביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[קריאת המגילה קודם ימי הפורים|כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי רבינו תם לדינא. <BR /> | ||
וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) בשם | וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) בשם רבינו תם, ופסק כמותו, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | ||
<BR />גם ה'''ר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה). | <BR />גם ה'''ר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה). | ||
<BR />ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט, שעט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה. | <BR />ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט, שעט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה. | ||