501
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הלבנה"
←קידוש או ברכה: מחקתי את ה"מנחת אשר" היות שכ"ה במהרש"ג עצמו. וראו בדף השיחה.
בעל המחבר ספר (שיחה | תרומות) |
(←קידוש או ברכה: מחקתי את ה"מנחת אשר" היות שכ"ה במהרש"ג עצמו. וראו בדף השיחה.) |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות| | {{מקורות||סנהדרין מא ב|ברכות ט ב|ברכות י|אורח חיים תכו}} | ||
== מקור הברכה == | == מקור הברכה == | ||
הגמ' ב'''סנהדרין''' {{גמרא|סנהדרין|מא|ב|מא, ב}} אומרת שמברכין על החודש, וכן ב'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט|ירושלמי ברכות ט ב|ברכות ט, ב}} מצינו שמברכין על חידוש הלבנה. | הגמ' ב'''סנהדרין''' {{גמרא|סנהדרין|מא|ב|מא, ב}} אומרת שמברכין על החודש, וכן ב'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט|ירושלמי ברכות ט ב|ברכות ט, ב}} מצינו שמברכין על חידוש הלבנה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לגבי חתימת הברכה, לפי הבבלי החתימה היא "מחדש חדשים", אך לפי '''מסכת סופרים''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D_%D7%AA%22%D7%93)/%D7%99%D7%98#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99 יט, י]) החתימה היא "מקדש ישראל וראשי חדשים". | לגבי חתימת הברכה, לפי הבבלי החתימה היא "מחדש חדשים", אך לפי '''מסכת סופרים''' ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_(%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%93%D7%9D_%D7%AA%22%D7%93)/%D7%99%D7%98#%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%99 יט, י]) החתימה היא "מקדש ישראל וראשי חדשים". | ||
==קידוש או ברכה== | ==קידוש או ברכה== | ||
ב'''טור''' וב'''שולחן ערוך''' נקראת הברכה ברכת הלבנה, וכן ב'''אור זרוע''' (ב, תנו). לעומת זאת ב'''מהרי"ל''' (הל' ר"ח, ט, ובשו"ת קנה) וב'''ספר האשכול''' (כג) מכנים אותה בשם קידוש לבנה, וכך היא מכונה כיום בפי רבים מהאשכנזים. בשו"ת '''מהרש"ג''' {{היברובוקס|1277|6|ג, ה}} מביא בשם בנו שתמה על זה ורצה לומר שהכוונה לחידוש לבנה והק' התחלפה בח', ומהרש"ג עצמו יישב שקרוי קידוש לבנה על שם קידוש החודש. | |||
== על מה מברכים == | == על מה מברכים == | ||
לדעת ה'''רמב"ם''' (ברכות י, טז) ברכת הלבנה היא חלק מהברכות על תופעות הטבע, וכך מבואר ממיקום ההלכה יחד עם ברכת הקשת ושאר ברכות על תופעות הטבע. ראיה לרמב"ם מהתוספתא שכוללת את ברכת הלבנה יחד עם החמה ומהמזלות (ברכות ו), כאשר על כל תופעה מברכים. לדעת '''רבנו יונה''' (ברכות כא, א ד"ה נהדרעי) הברכה היא על אור הירח. נפקא מינא לגבי ברכה בין השמשות, כאשר הירח ניכר אך לא מאיר. לדעת ה'''רמ"א''' (תכו, א) אין לברך עד שתזרח והסביר ב'''משנ"ב''' (שם, ב) שזה לאפוקי בין השמשות, אך הרמב"ם לא הבחין אלא העיקר שיברך בזמן החידוש גם אם מדובר בבין השמשות. | לדעת ה'''רמב"ם''' (ברכות י, טז) ברכת הלבנה היא חלק מהברכות על תופעות הטבע, וכך מבואר ממיקום ההלכה יחד עם ברכת הקשת ושאר ברכות על תופעות הטבע. ראיה לרמב"ם מהתוספתא שכוללת את ברכת הלבנה יחד עם החמה ומהמזלות (ברכות ו), כאשר על כל תופעה מברכים. לדעת '''רבנו יונה''' (ברכות כא, א ד"ה נהדרעי) הברכה היא על אור הירח. נפקא מינא לגבי ברכה בין השמשות, כאשר הירח ניכר אך לא מאיר. לדעת ה'''רמ"א''' (תכו, א) אין לברך עד שתזרח והסביר ב'''משנ"ב''' (שם, ב) שזה לאפוקי בין השמשות, אך הרמב"ם לא הבחין אלא העיקר שיברך בזמן החידוש גם אם מדובר בבין השמשות. | ||
נ"מ נוספת לגבי סומא. לדעת הרמב"ם אין לברך שהרי לא נהנה מתופעת הטבע וכך כתב '''מהריק"ש''' המובא ב'''פרי חדש''' (תכו, א). אך '''רש"ל''' (עז) כתב שיש לו לברך. | נ"מ נוספת לגבי סומא. לדעת הרמב"ם אין לברך שהרי לא נהנה מתופעת הטבע וכך כתב {{היברובוקס|7706|32|'''מהריק"ש'''|סוגריים=לא}} המובא ב'''פרי חדש''' (תכו, א). אך '''רש"ל''' (עז) כתב שיש לו לברך. | ||
== מתי מברכים == | == מתי מברכים == | ||
בגמ' נחלקו האמוראים עד מתי יכול לברך - האם יכול לברך עד י' או י"ד בחודש, כאשר השאלה היא מה נחשב לחידוש הלבנה. אך מתי מתחילים? לדעת ה'''רמב"ם''' (שם, יז) יש להתחיל מייד בחידוש הלבנה שהרי על תופעה זו עיקר הברכה, אך לדעת רבנו יונה על פי הירשלמי יש לחכות כמה ימים עד שאור הלבנה יתבהר ויהנו ממנו. ב'''שו"ע''' (תכו, ד) פסק לברך לאחר שבעה ימים, אך ב'''משנה ברורה''' (שם, כ) כתב שרוב האחרונים כתבו שיש לברך | בגמ' נחלקו האמוראים עד מתי יכול לברך - האם יכול לברך עד י' או י"ד בחודש, כאשר השאלה היא מה נחשב לחידוש הלבנה. אך מתי מתחילים? לדעת ה'''רמב"ם''' (שם, יז) יש להתחיל מייד בחידוש הלבנה שהרי על תופעה זו עיקר הברכה, אך לדעת רבנו יונה על פי הירשלמי יש לחכות כמה ימים עד שאור הלבנה יתבהר ויהנו ממנו. ב'''שו"ע''' (תכו, ד) פסק לברך לאחר שבעה ימים, אך ב'''משנה ברורה''' (שם, כ) כתב שרוב האחרונים כתבו שיש לברך לאחר שלשה ימים. | ||
נהגו ישראל לברך ברכה זו במוצאי שבת דווקא, על פי הירושלמי, וכך פסק ה'''שו"ע''' (שם, ב). | נהגו ישראל לברך ברכה זו במוצאי שבת דווקא, על פי הירושלמי, וכך פסק ה'''שו"ע''' (שם, ב). | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:סנהדרין מא:]] | [[קטגוריה:סנהדרין מא:]] | ||
[[קטגוריה:סנהדרין מב.]] | [[קטגוריה:סנהדרין מב.]] | ||
[[קטגוריה:ברכות פרק י]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תכו]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן תכו]] | ||