554
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זכירת מעשה עמלק"
עריכה
מ (בן עזאי העביר את הדף טיוטה:זכירת מעשה עמלק לשם זכירת מעשה עמלק: העברה מטיוטה למרחב הראשי) |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות|מגילה יח א | {{מקורות||מגילה יח א||ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט|אורח חיים תרפה ב}} | ||
סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק, ופרטי הדינים הנוגעים לכך. | סוגיה העוסקת במצוות עשה לזכור את מעשיו של עמלק, ופרטי הדינים הנוגעים לכך. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
את המצוות לזכור את מעשה עמלק, כותבת התורה בחומש '''דברים''', פרשת '''כי תצא''', בציווי; "זכור את אשר עשה לך עמלק" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יז}}. מעשיו של עמלק, שהתורה מצווה לזכור, מתוארים בפרשת '''בשלח'''; "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפדים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז ח|שמות יז ח}}. | את המצוות לזכור את מעשה עמלק, כותבת התורה בחומש '''דברים''', פרשת '''כי תצא''', בציווי; "זכור את אשר עשה לך עמלק" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יז}}. מעשיו של עמלק, שהתורה מצווה לזכור, מתוארים בפרשת '''בשלח'''; "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפדים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז ח|שמות יז ח}}. | ||
התורה כותבת ב'''בשלח''': "כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק" {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע" - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי רש"י בדעתו האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק ('''מזרחי''' ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד), או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וצווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא''' ('''נחלת יעקב''' שם). | התורה כותבת ב'''בשלח''': "כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק" {{ויקיטקסט|קטגוריה:שמות יז יד|שם יז יד}}. ו'''רש"י''' מפרש: "ושים באזני יהושע" - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו" {{ויקיטקסט|רש"י על שמות יז|רש"י שם}}. ונחלקו מפרשי '''רש"י''' בדעתו, האם התורה מצווה גם כאן את ישראל לזכור את מעשה עמלק ('''מזרחי''' ו'''באר שדה''' '''שמות''' יז יד), או שאין כאן שום ציווי על ישראל, אלא שנכתוב בספר זיכרון על המלחמה, ושהקב"ה ימחה אותו, וצווי המצווה מופיע רק ב'''כי תצא''' ('''נחלת יעקב''' שם). | ||
המצווה היא לזכור את מעשיו הרעים של עמלק, שהתגרה בעם ישראל במדבר לאחר שיצאו ממצרים, לזרז את העם להילחם בו, לשנוא ולתעב אותו בלבינו {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט}}. | המצווה היא לזכור את מעשיו הרעים של עמלק, שהתגרה בעם ישראל במדבר לאחר שיצאו ממצרים, לזרז את העם להילחם בו, לשנוא ולתעב אותו בלבינו {{ויקיטקסט|ספר המצוות עשה קפט|ספר המצוות לרמב"ם עשה קפט}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
המצווה היא מאחת משלוש מצוות הקשורות בעמלק, הכתובות באותו מקום; מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את מעשה עמלק; "לא תשכח" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יט}}, ולמחות את זכר עמלק; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|שם}}. | המצווה היא מאחת משלוש מצוות הקשורות בעמלק, הכתובות באותו מקום; מצוות לא תעשה, שלא לשכוח את מעשה עמלק; "לא תשכח" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|דברים כה יט}}, ולמחות את זכר עמלק; "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" {{ויקיטקסט|קטגוריה:דברים כה יז|שם}}. | ||
האיזכור היחיד של המצווה בדברי הגמרא, נמצא במסכת מגילה, שם הגמרא | האיזכור היחיד של המצווה בדברי הגמרא, נמצא במסכת מגילה, שם מביאה הגמרא את דרשת ה'''ספרי''' {{ויקיטקסט|ספרי על דברים כה|דברים כה יז}}, שיש חילוק בין מצוות העשה למצוות הל"ת, באופן קיום המצווה; המצווה לזכור היא בפה, ואילו לא לשכוח זאת מצווה שמקיימים בלב {{ויקיטקסט|מגילה יח א|מגילה יח א}}. כך גם פוסק ה'''רמב"ם''' {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות ה ה|מלכים ומלחמות ה ה}}. ה'''חינוך''' מקשר את המצווה, למצוות מחיית עמלק, שע"י שנזכור ונשנא את עמלק, נזרז את העם להילחם בו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|ספר החינוך מצווה תרג}}. | ||
על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. | על מצוות זכירת מעשה עמלק לא מברכים, מפני שזו מצווה הקשורה להשחתה, ואפילו שזו השחתת רשעי אומות העולם {{ויקיטקסט|כף החיים/אורח חיים/תרפה|כף החיים תרפה ס"ק כט}}. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
===טעמים למצווה=== | ===טעמים למצווה=== | ||
אנו מוצאים במפרשים ובמדרשים כמה טעמים למצווה זו; | |||
מדברי ה'''רמב"ם''' ('''ספר המצוות''' עשה קפט, הלכות מלכים ומלחמות ה ה) משמע שטעם המצווה הוא כדי שנעורר שנאה ואיבה לעמלק. וכעין זה כתב ה'''רמב"ן''' בפירושו עה"ת ('''דברים''' כה יז). וכן כתב ב'''ספר החינוך''', שטעם המצווה כדי לשונאו ולהילחם בו, ולכן כתב שנשים פטורות. ועוד כתב ה'''חינוך''' טעם לדבר, כדי שנראה גודל אהבת השי"ת אלינו, איך העניש שונאינו {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}. | |||
בפרקי ד'''רבי אליעזר''' {{ויקיטקסט|פרקי דרבי אליעזר פרק מד|מד}} כתוב, שטעם המצווה הוא, כדי לזכור את החטא שהביא למעשה עמלק, אלא שלא רצה הקב"ה לבייש את ישראל לכן צווה אותם לזכור את מעשה עמלק וע"י כך יזכרו בחטא שהביא לכך. | |||
'''רש"י''' כותב {{ויקיטקסט|רש"י על דברים כה|דברים כה יז}} שטעם סמיכות פרשת זכור לאיסור של משקולות, הוא כדי ללמדך שלא היו ישראל נזהרין בכך ועמלק בא מפני שחטאו ישראל, ומדבריו יוצא שמצוות זכור היא כדי לעורר את ישראל שלא לחטוא. , כך גם מסבירים ה'''רבינו בחי''', '''הכלי יקר''' וה'''דעת זקנים''' ('''דברים''' כה יז). | |||
ה'''סמ"ק''' [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.23?lang=he (מצווה כג)] מוסיף טעם למצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | ה'''סמ"ק''' [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Mitzvot_Katan.23?lang=he (מצווה כג)] מוסיף טעם למצווה, שנזכור שהקב"ה מצילינו מיד אויבינו ומתוך כך לא נחטא. | ||
טעם ה'''ספרי''' למצווה, הוא; כדי שנתפלל, שהשי"ת ימחה את שם עמלק, כיון שאין שם ה' שלם כל עוד עמלק בעולם ('''כי תצא''' רצו. כך פירש רבי '''דוד פרדו''' בפירושו על ה'''ספרי'''). | |||
==אופן קיום המצווה== | ==אופן קיום המצווה== | ||
| שורה 55: | שורה 57: | ||
בנוסף לומדים שם בספרא גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה. | בנוסף לומדים שם בספרא גם לגבי הזכירות האחרות, כגון מרים, שבת וכו', שבהם גם צריכה להיות זכירה בפה. | ||
כך גם שנינו בספרי ('''תצא''' קסו): "זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח, בפה. לא תשכח, בלב. גם '''מהר"ם חאגיז''' כותב במנין המצוות שלו (עשה רמב), שיש לזכור את עמלק בפה דווקא. וזה לשונו: "לזכור בפה כל הימים מה שעה | כך גם שנינו בספרי ('''תצא''' קסו): "זכור את אשר עשה לך עמלק לא תשכח, בפה. לא תשכח, בלב. גם '''מהר"ם חאגיז''' כותב במנין המצוות שלו (עשה רמב), שיש לזכור את עמלק בפה דווקא. וזה לשונו: "לזכור בפה כל הימים מה שעה והרע לנו עמלק כו'". | ||
אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון | אומנם מהתורה צריך לומר את המצווה בפה, אך יוצאים ידי חובה גם בשמיעת הפרשה מהבעל קורא, וצריכים הקהל לכוון כאילו קראו בפיהם ('''משנה ברורה''' ז ס"ק טז). | ||
ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה את דברי ה'''ספרי''' ('''כי תצא''' כה יז), כדי ללמוד לקריאת מגילה שיש לומר בפה, ולא יוצאים ידי חובה כשזוכרים בלב | ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) מביאה את דברי ה'''ספרי''' ('''כי תצא''' כה יז), כדי ללמוד לקריאת מגילה שיש לומר בפה, ולא יוצאים ידי חובה כשזוכרים בלב; | ||
לכאורה תמוה, שהרי כל הלימוד של ה''' | לכאורה תמוה, שהרי כל הלימוד של ה'''ספרי''' לזכור בפה, הוא מהכפילות של לא תשכח וזכור, והרי אין שום כפילות אלא אלו הם שתי מצוות נפרדות גם לא תעשה וגם עשה. וה'''שדי חמד''' (כללים מערכה ז) מביא את תירוץ ה'''חיד"א''', שה'''ספרא''' לא לומד מהכפילות, אלא מכך שהתורה לא כתבה לא תשכח מלזוכרו, ובמקום זאת כתבה שתי מצוות נפרדות. | ||
ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים ('''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס ס"ק ד) בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' (שמות שנה א): "וכשאומר לשמך הגדול יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם". | ישנה דעה האומרת שאפשר לצאת ידי חובה גם ע"י כוונה, ולאו דווקא ע"י דיבור. וכתבו אחרונים ('''מג"א''' סקב. '''שו"ע הרב''' שם סעיף ד. '''חיד"א עבודת הקודש''' צפורן שמיר א. '''כף החיים''' ס ס"ק ד) בשם ה'''אריז"ל''' שכאשר אומרים 'לשמך הגדול', בברכות קרישמ"ע שחרית, יש לכוון למחיית עמלק. ומשמע לדעתם שבזה מקיימים מצ"ע, וכפי שכתב ה'''בן איש חי''' (שמות שנה א): "וכשאומר לשמך הגדול יכוין לקיים מצות עשה לזכור מעשה עמלק שבעבורו אין השם שלם". | ||
| שורה 68: | שורה 70: | ||
מלימוד ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) נראה שיש חובת קריאה מתוך ספר. וכן כתב ב'''ספר האשכול''' שצריך קריאה מתוך ספר ולא יוצאים ידי חובה בקריאה בע"פ. וכן הוא ב'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק יד) שכך הוא פשט הגמרא. | מלימוד ה'''גמרא''' ב'''מגילה''' (יח א) נראה שיש חובת קריאה מתוך ספר. וכן כתב ב'''ספר האשכול''' שצריך קריאה מתוך ספר ולא יוצאים ידי חובה בקריאה בע"פ. וכן הוא ב'''משנ"ב''' (תרפה ס"ק יד) שכך הוא פשט הגמרא. | ||
ה'''תוס'''' ב'''מגילה''' יז: (ד"ה כל), כותב - "שהרי קה"ת אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא", ובצורה דומה כתב גם ב'''ברכות''' (יג א ד"ה בכל לשון). כמו כן, בפירוש ה'''רא"ש''' ב'''ברכות''' (ז כ), כתב: "...כגון לקרות פרשת זכור שהוא מן התורה". וכתב ה'''סמ"ק''' (עשה קמ"ז) - "זהו בשבת שלפני פורים שמזכירין פר' זכור". ונראה שראשונים אלא סוברים שחיוב המצווה הוא דווקא קריאה מתוך ספר. | |||
דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | דבר זה אינו מקובל על כל הראשונים. ה'''רמב"ם''' ב'''ספר המצוות''', בהתייחסו לאופן קיום המצווה, כותב: "ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו", ולא כותב על ענין הספר. ה'''רמב"ן''' בפירושו לפרשת '''כי תצא''' מגדיר את מצות הזכירה בפה - "והנכון בעיני... ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה הרשע...", ודוחה אפשרות שחובת הקריאה היא בספר. | ||
| שורה 83: | שורה 85: | ||
====הדעות שלא צריך נוסח מסוים==== | ====הדעות שלא צריך נוסח מסוים==== | ||
*ה'''חינוך''' מפרש שצריך לזכור מעשה עמלק כדי שלא תשכח שנאתו מלבנו ולא כותב על נוסח מסוים {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}.. | *ה'''חינוך''' מפרש שצריך לזכור מעשה עמלק כדי שלא תשכח שנאתו מלבנו ולא כותב על נוסח מסוים {{ויקיטקסט| ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/תרג|מצווה תרג}}.. | ||
| שורה 125: | שורה 126: | ||
==חיוב נשים== | ==חיוב נשים== | ||
לענין חיוב הנשים במצוות זכור, נחלקו ה'''רמב"ם''' וה'''חינוך'''. | לענין חיוב הנשים במצוות זכור, נחלקו ה'''רמב"ם''' וה'''חינוך'''. | ||
| שורה 139: | שורה 139: | ||
להלכה למעשה נחלקו ה'''פוסקים''' האם הנשים חייבות. | להלכה למעשה נחלקו ה'''פוסקים''' האם הנשים חייבות. | ||
בשו"ת '''בנין ציון''' (אורח חיים לז) כתב שהרב נתן אדלער היה נוהג שכל הנשים יבואו לשמוע פרשת זכור, וכן פסק ה'''מהרי"ל דיסקין''' (קונטרס אחרון קב). וכן כתב ב'''שו"ת מנחת יצחק''' (חלק ט סח), שהתפשט המנהג שנשים הולכות לשמוע את פרשת זכור. ובספר '''הליכות בת ישראל''' כתב (כב הערה ד), ש'''הרב פיינשטין''' הורה שהנשים ילכו לשמוע פרשת זכור. | |||
ובספר '''רגשי לב''' (ז הערה 51) כתב בשם ה'''גרי"ש אלישיב''', שמנהג הנשים הוא לשמוע פרשת זכור. וכך הכריע ב'''שו"ת יחוה דעת''' (חלק א פד) | ובספר '''רגשי לב''' (ז הערה 51) כתב בשם ה'''גרי"ש אלישיב''', שמנהג הנשים הוא לשמוע פרשת זכור. וכך הכריע ב'''שו"ת יחוה דעת''' (חלק א פד). | ||
לעומת זאת יש שפסקו, שהנשים לא צריכות כלל לשמוע פרשת זכור. כתב ב'''שו"ת תורת חסד''' ( אורח חיים לז), שהמנהג שהנשים לא מגיעות לשמוע פרשת זכור כלל. וכן פסק ב'''כף החיים''' (תרפה ל), ובשו"ת '''קנין תורה''' (נג), שנשים לא צריכות לשמוע פרשת זכור. ו'''הרב קנייבסקי''' הביא בספרו '''טעמא דקרא''' (חלק הנהגות והוראות ממרן החזון איש כג) שה'''חזון איש''' הורה, שאין נשים חייבות לשמוע פרשת זכור. | לעומת זאת יש שפסקו, שהנשים לא צריכות כלל לשמוע פרשת זכור. כתב ב'''שו"ת תורת חסד''' ( אורח חיים לז), שהמנהג שהנשים לא מגיעות לשמוע פרשת זכור כלל. וכן פסק ב'''כף החיים''' (תרפה ל), ובשו"ת '''קנין תורה''' (נג), שנשים לא צריכות לשמוע פרשת זכור. ו'''הרב קנייבסקי''' הביא בספרו '''טעמא דקרא''' (חלק הנהגות והוראות ממרן החזון איש כג) שה'''חזון איש''' הורה, שאין נשים חייבות לשמוע פרשת זכור. | ||
====קריאת זכור במיוחד לנשים==== | ====קריאת זכור במיוחד לנשים==== | ||