האם בריבית אזלינן בתר מעיקרא או בתר השתא

סוף סוף אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית, אי בתר בסוף אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא כז) בהגהת אשיר"י כתב דלא איפשיט אי אזלינן בתר מעיקרא או בתר בסוף ואזלינן לחומרא, אבל הנמו"י כתב דבתר מעירא אזלינן, וכ"כ בהג' הגר"א בשם הרשב"א. (וכן דעת רוב הראשונים- רמב"ן ר"ן ריטב"א מאירי נמוק"י). להלכה- פסק השו"ע בסי' קס סעי' כא דאזלינן בתר מעיקרא, ואם הלוה ק' בק"כ אע"ג דמעיקרא היו ק' בדנקא ולבסוף קכ בדנקא נאסור מדאורייתא, אבל אי הלוה ק' בק' ונתייקרו (כגון דמעיקרא היו ק' בדנקא ועכשיו פ' בדנקא) אסור מדרבנן, וכן דעת שאר הפוסקים האחרונים.