הבדלים בין גרסאות בדף "לפני עיוור לא תתן מכשול"

לפני עיוור לא תתן מכשול (עריכה)

גרסה מ־15:16, 20 באוקטובר 2021

נוספו 10,362 בתים , 15:16, 20 באוקטובר 2021

←‏"חד עברא דנהרא": הרחבה

מישהו

391

עריכות

@@ שורה 104: / שורה 104: @@
 =="חד עברא דנהרא"==
-*מקור והגדרת "חד עברא דנהרא"
+בגמ' מס' ע"ז דף ו.: איתא, "...והתניא אמר רבי נתן מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח תלמוד לומר ולפני עור לא תתן מכשול ...הכא במאי עסקינן דקאי בתרי עברי דנהרא" ואומר רש"י, "דאי לא יהיב ליה לא מצי שקיל". וכך כתבו גם ברי"ף, רא"ש, סמ"ג (ל"ת קסח) וריטב"א (שם, וכתב 'וכן הלכה'), ונפסק ברמ"א (יו"ד קנא א), ובמג"א (שמז סק"ד).
+אולם הרמב"ם לא הביא לחילוק זה (עי' הל' רוצח ושמיה"נ י"ב י"ד וספר המצוות רצ"ט ובעוד מקומות רבים בס' היד), וכבר עמד ע"כ במנח"ח (רל"ב אות ג' ד"ה וכעת). וברדב"ז (נזירות ה' כ') כתב על הרמב"ם שם "היינו דקאי בתרי עברי דנהרא", וכך גם כתב ע"ד בהל' אבל (פ"ג ה"ה).  ובהג' הגרי"פ פערלא על הרס"ג (ח"ג דף ר"ח) מביא שגם הבה"ג בהל' אבר מן החי לא חילק בין חד עברא לתר"ע, וכתב שם הגרי"פ שס"ל לרמב"ם ובה"ג שסוגיא דגמ' בב"מ (ה:) חולקת על חילוק זה דע"ז ו', והלכה כבב"מ, וכעי"ז כתב ב'''שו"ת מטה לוי''' (ח"ב סי' י"ח) דס"ל לרמב"ם שסוגיא דגמ' בסנהדרין (נ"ה) פליגא.  ובמהרצ"ח בהגהות על הש"ס (שבת ג') כתב בדעת הרמב"ם, דס"ל שיש איסור דאורייתא דלפנ"ע אף בחד עברא מדין הוכח תוכיח. אמנם בשד"ח (כללים ו' כ"ו ג') כתב ע"ז דלכו"ע יש חיוב תוכחה, אלא שכשאין מצד זה אז נחלקו האם יש איסור מסייע. (וכן כתב בשער הציון סי' שמ"ז סק"ח, דמיירי באין יכול למונעו).  (ועע"ז עוד בשד"ח כללים מערכת ו' כלל כ"ו אות י"ז).
+ובגדרי חד עברא, בשו"ת חוו"י (סי' קפ"ה) כתב שאם יכול להשיג רק ע"י טרחה לא חשיב חד עברא, ורק אם "ישנו במציאות לרוב איך שיבוקש ובלי טורח" אז חשיב ח"ע, ולכן אוסר למכור איסור למומר בהקפה. וכגדר זה כתב גם ביד מלאכי (שס"ג) מהפר"ח (או"ח תצ"ו דיני מנהגי איסור כלל כ"ג), ובשו"ת כת"ס (יו"ד פ"ג ד"ה ומ"ש).
 ===איסור "מסייע לדבר עבירה"===
+אמנם, אף שבחד עברא דנהרא מבואר בגמ' שאין איסור לפני עיוור וכנ"ל, יש מהראשונים שכתבו שיש איסור אחר של "מסייע ידי עוברי עבירה".
+בתוס' בשבת ג. (ד"ה בבא) איתא, "ואפי' מיירי שהיה יכול ליטלו ...דלא עבר משום לפנ"ע ...איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור". וכ"כ הרא"ש (שם) והר"ן (שם ובע"ז ו') והריטב"א (ב"מ ה:), וכך ס"ל לתשב"ץ (בשו"ת ח"ג סי' קל"ג), וכ"כ הרדב"ז בהל' נזירות (ה' כ') "נהי דמסייע ידי עוברי עבירה אבל לא עבר אלפנ"ע לא תתן מכשול". וגם במג"א (שמ"ז סק"ד) משמע שפסק כרא"ש.
+אמנם ברי"ף בע"ז משמע שמותר לגמרי (ע"ש בר"ן), וכן בתוס' (ע"ז ו') משמע כך (כ"כ הש"ך יו"ד קנ"א סק"ו), וכן במרדכי רפ"ק דע"ז (כ"כ הרמ"א שם, ולפנינו לכאו' לא נמצא, ועי' כת"ס יו"ד פ"ג ד"ה והנה תוס', מ"ש מהדרכי משה), וכן ברמב"ן (שהובא בר"ן סופ"ק דע"ז), ובסמ"ג (לאוין קס"ח), וברבינו ירוחם (נתיב י"ד ריש חלק ז'), ובשו"ת הרדב"ז (ח"ג סי' תקל"ה, ובח"ה סי' רט"ו אם כי שם מיירי באיסור דר', ע"ש), ואי"ז כמ"ש לעיל בשמו מהל' נזירות, (ועי' עוד בלשון הרדב"ז בהל' אבל פ"ג ה"ה שכתב "ואין כאן אלא מסייע ידי עו"ע ואין בו ממש", ויל"ד אם ריש דבריו העיקר או סופם), וכ"כ בבית יהודא (עייאש יו"ד י"ז). וע"ע בתוס' קידושין נו. שמשמע ג"כ שאין איסור.
+והרמ"א (שם סו"ס א') כתב שיש אומרים שאם יכולים לקנות במקום אחר ליכא לפנ"ע, ויש מחמירין, ונהגו להקל כסברא ראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו. (ובשו"ת חוות יאיר סי' קפ"ה כתב, שמלשונו 'ויש מחמירין', משמע דס"ל לדידיה לקולא מדלא כתב 'ויש אוסרין').  ובש"ך ס"ק ו' הקשה סתירה ברי"ו וכו' ע"ש, והוכיח מזה שאין מחלוקת כלל אלא המתירים דיברו בישראל והאוסרים בגוי ומומר, (וכ"כ במג"א הנ"ל), (ויש חולקים בזה, כדלהלן).  ובשו"ת צי"א (חי"ט לג ז-ט) כתב שאין צריך להפסיד כל ממונו משום איסור מסייע.
+ובפיהמ"ש לרמב"ם (תרומות ו ג) כתב "עובר על הכתוב שאמר ולפנ"ע וגו' אם היה הוא סיבה לעבור העבירה, או עובר על הכתוב שאמר אל תשת ידך עם רשע אם סייעו לאותו עובר", ויל"ד במה שכתב 'אם סייעו', ומ"מ הרי הרמב"ם לא חילק בין חד עברא לתר"ע וא"כ כוונתו לאיסור לפנ"ע ממש ולא לאיסור דרבנן (או ש'אל תשת ידך...' זה דאורייתא, ומ"מ הכוונה לחלק זה של האיסור) ששייך אף כשאין את הלפנ"ע עצמו. וע"ע בהל' שבת (פ"ה הט"ז) שכתב שמסייע פטור אם השני יכל לעשות בלעדיו, אך שם זה לגבי שיקרא ממש עושה מלאכה ופה אנו דנים רק לאיסור דרבנן.
+ויש שחילקו בין אם הוא משתתף ממש בעבירה או רק מאפשר את עשייתה, שאם מקדש אשה גרושה לכהן או מקיף ראש, שם אסור אף בח"ע משום מסייע, אך אם רק מושיט דבר למישהו שיכל לקחתו לעצמו לבד, אין בזה שום איסור. ועי' בטורי אבן (חגיגה דף י"ג באבני מלואים) שכתב שאם העבירה מזומנת לפניו לעשותה באין מוחה ומעכב, אין אפי' איסור דרבנן כי אם לא היה נותן לו היה לוקח מעצמו ומה עשה.  ובגמ' ב"מ (עה:) איתא, שערב ועדים בהלוואת ריבית, עוברים משום וכו', ולא כתוב שעוברים משום לפנ"ע. ואומר שם התוס', דזמנין דעברי אלפנ"ע כגון אם לא היה מלוה בלעדיהם, וזה לא כתוב בגמ' משום דלא פסיקא ליה. ורואים שמלוה ולוה עוברים על לפנ"ע תמיד, ולכאו' צ"ב מאי שנא מעדים. ולחילוק הנ"ל אתי שפיר, כי המלוה והלוה הינם ממש חלק ממעשה העבירה.  וכחילוק זה כ"כ ביד מלאכי כלל שס"ה, וכתב שם שאמירה לצדוקי שיעשה מלאכה ביו"ט ג"כ חשיב כעצם האיסור כיוון שא"א לעשות המלאכה בע"כ של בעה"ב אלא זקוק לאמירתו.  אמנם בשו"ת דברי מלכיאל (ח"א חו"מ סי' ק"ג) כתב שבמשתתף במעשה יש איסור דאורייתא דלפנ"ע גם בח"ע, וכך גם מסביר את הרמב"ם דלעיל. ואי"ז כנ"ל שאמרו שיש איסור דר'.
+ובגדר איסור זה של מסייע ידי עוברי עבירה, ישנה חקירה האם הוי סניף מאיסור לפנ"ע, או שמא איסור אחר. עי' בנידון זה בשד"ח כללים מערכת ו' כלל כ"ו אות י"א, ומע' א' כלל פ"ד, מע' ע' כלל כ"ב אות כ', ובאסיפ"ד מע' ה' כלל ב', ועי' בשו"ת יד רמה (פוקס, רב בהונגריה בדור הקודם) יו"ד ק"א, ובשו"ת צי"א ח"ט י"ז י"א, וחט"ו סי י"ט. ולדעת החת"ס (יו"ד סי' י"ט ד"ה ומעתה), האיסור מדין ערבות. ובאג"מ (אה"ע ח"ד ס"א ב') ג"כ מסתפק בזה, ומוכיח ממה שיש הבדל בין מזיד לשוגג, שזה מדין תוכחה, שמשום הכי אין איסור בשעה שעובר כי ודאי שלא ישמע אז.
+ובריטב"א בע"ז דף ו: לכאורה משמע שזה מדין ערבות, כי כתב שם שיש איסור מסייע"ע מכל שכן מזה שצריך למחות בידו, והמחאה מדין כל ישראל ערבים זל"ז, (ויל"ד עפ"י מש"כ לעיל על המהרצ"ח, אך נראה דמ"מ רואים שזהו מקור דין מסייע"ע), וכך גם דייק בשו"ת צי"א חי"א סי' ס"א. וכן מהדגמ"ר (על הש"ך יו"ד קנא סק"ו) ניתן לכאו' לדייק שזה מדין ערבות, שלכן אין מסייע במזיד, ע"ש בלשונו. אולי מהגמ' בב"מ ה: ניתן לדייק להיפך.
+ובשערי תשובה לר' יונה (שער ג' אות נ') כתב: "לא תהיה אחרי רבים לרעות, - הוזהרנו בזה שלא לחזק ידי עוברי עבירה בדברים, ושלא להתחבר אל המסכימים אל העול, וכעניין שנאמר לא תאמרון קשר וגו'". וא"כ יש עוד מקור לאיסור זה, וכן מפיה"מ לרמב"ם דלעיל, יש עוד מקור והוא 'אל תשת ידך עם רשע'.
+ונפק"מ בנידון זה למקרים שאין דין ערבות, כגון גוי (ועל"ק אות י"א ודוק), ואשה (על"ק אות כ' הדעות בזה), וגר (שכ' רש"י ותוס' בנדה יג: ויבמות מז: שאין כלפיהם ערבות), ובדרבנן (יל"ד אם אין ערבות, ובשו"ת זרע אברהם (או"ח י"ב) שהובא בברכ"י (או"ח קכ"ד סק"ג), וכן בצל"ח (ברכות מח.), כתבו שאין, ועי' שו"ת סמא דחיי (או"ח סי' י"ג וי"ד) והביאו הפמ"ג בפתיחה כוללת (ח"ב אות ט"ז), וע"ש עוד בפמ"ג).
 האם יש חילוק בין מסייע בשעת העבירה ללפניה
 ===נידונים שונים ב"חד עברא"===