הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה הראויה להתכבד"

→ העריכה הקודמת

חתיכה הראויה להתכבד (עריכה)

גרסה מ־18:34, 15 ביוני 2021

הוסרו 149 בתים , 18:34, 15 ביוני 2021

קישור

צריך עיון

112

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תחרות כתיבה}}
+{{עריכה}}
-{{קטגוריה איסור והיתר}}
+{{מקורות||חולין צו ב, עבודה זרה עד א, יבמות פא ב||מאכלות אסורות טז ג-ו|יורה דעה קא}}
-{{מקורות : חולין (צ"ו ב). ע"ז (ע"ד א). הרמב"ם (פר' ט"ז מהל' מא"א ה"ג-ו'). יבמות דף (פא ב). הרא"ש (חולין פ"ז סימן לו). תורת חטאת כלל מ'-מג'. יו"ד טור ב"י סימן ק"א. }}
+'''חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) :'''
-{{ תוכן ענינים :
-א .מקור הדין חהר"ל אינה בטילה והגדרתה.
-ב. האם לחתיכה שראויה לגוי ישנו דין חהר"ל ?
-ג .חתיכה שנאסרה מדבר אחר נחשבת כדין חהר"ל ?
-ד חהר"ל בגבינות.
-ה .חהר"ל מדרבנן.}}
-חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) :
-חז"ל למדו שכאשר ישנה חתיכה שהיא אסורה ואילו היא היתה מותרת היינו מכבדים בה את אורחינו, חתיכה זו אינה בטילה בחתיכות אחרות ונחשבת כאותן דברים שאינם בטלים .
+חז"ל למדו שכאשר ישנה חתיכה שהיא אסורה ואילו היא היתה מותרת היינו מכבדים בה את אורחינו, חתיכה זו אינה בטילה אם נתערבה בחתיכות היתר ואוסרת את כל התערובת.
-א .מקור הדין חהר"ל אינה בטילה.
- חולין (צ"ו:) "וכן חתיכה של נבלה, וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלה עם החתיכות,
+== א .מקור הדין חהר"ל אינה בטילה. ==
+'''חולין''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=96b&format=pdf צ"ו ב']) "וכן חתיכה של נבלה, וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלה עם החתיכות,
 בזמן שמכירן – בנותן טעם ואם לאו - כולן אסורות, והרוטב בנותן טעם".
 הגמ' דנה מדוע כל החתיכות אסורות כאשר אינו מכיר את חתיכת האיסור
-ושואלת הגמ' - ותבטיל ברובא! ...שאני חתיכה - הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים".
+ושואלת הגמ' - "ותבטיל ברובא! ...שאני חתיכה - הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים".
- ע"ז (ע"ד.) "אלו אסורין ואוסרין בכל שהו.
+'''ע"ז''' (ע"ד.) "אלו אסורין ואוסרין בכל שהו.
- יין נסך, ועבודת כוכבים, ועורות לבובין, ושור הנסקל, ועגלה ערופה,
+יין נסך, ועבודת כוכבים, ועורות לבובין, ושור הנסקל, ועגלה ערופה,
- וציפורי מצורע, ושער   נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח,
+וציפורי מצורע, ושער   נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח,
- וחולין שנשחטו בעזרה - הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא".
+וחולין שנשחטו בעזרה - הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא".
 (רש"י - כל מקום שנתערבו שם אפי' אחד באלף לא בטיל ואוסרין את כולן)
@@ שורה 32: / שורה 27: @@
 למעוטי מאי?
 למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה; א"נ, למעוטי איסור הנאה ולא דבר שבמנין".
-שאלות:
+'''שאלות:'''
 .האם הגמ' בע"ז ובחולין חולקות ?
@@ שורה 38: / שורה 34: @@
 .האם דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו או אסור משום דבר שבמניין ?
-שיטות הראשונים בשאלה :
+'''שיטות הראשונים בשאלה :'''
-הרי"ף השמיט בהלכותיו את המשנה בחולין.
+'''הרי"ף''' השמיט בהלכותיו את המשנה בחולין.
 הר"ן ביאר שהרי"ף סבר שהמשניות חולקות
-ופסק כתנא בע"ז לפיה חהר"ל בטילה ברוב ורק דבר שקיים בו אתשני התנאים לא בטל.
+ופסק כתנא בע"ז לפיה חהר"ל בטילה ברוב ורק דבר שקיים בו את שני התנאים לא בטל.
-התוס' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) :
+'''התוס'''' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) :
-שאלה הגמ' הוא - מהו העיקרון על פיו מנה התנא את הדברים שאינם בטלים.
+שאלת הגמ' בע"ז היא - מהו העיקרון על פיו מנה התנא את הדברים שאינם בטלים.
 תשובת הגמ' היתה שרק איסורי הנאה שהם דבר שבמניין נמנו במשנה
 ובלשון תוס': "שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי".
-. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד יסורים שלא בטלים שיש בהם רק תנאי אחד כמו הגמ' בחולין.
+. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד איסורים שלא בטלים שיש בהם רק תנאי אחד כמו הגמ' בחולין.
 . דין חהר"ל הוא משום דבר שבמניין.
-הרמב"ם (פר' ט"ז מהל' מא"א ה"ג-ו') :
+'''הרמב"ם''' (פר' ט"ז מהל' מא"א ה"ג-ו') :
 הרמב"ם חילק את דין איסורים שאינם בטלים מפאת חשיבותם לב' חלקים:
@@ שורה 65: / שורה 61: @@
 ב. והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה".
-.סבר שהגמרות אינן חלוקות.
+.סבר שהגמרות אינן חלוקות. (לפי פירושו למשנה בעבודה זרה הגמרות חלוקות. וצ'ע)
 . דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו.
-פסיקת ההלכה :
+'''פסיקת ההלכה :'''
-שו"ע סימן ק"א סעיף א' - חתיכה הראויה להתכבד דינה כבריה, דאפילו באלף לא בטלה. ואפילו אם היא אסורה בהנאה, כיון שאם תתבטל היתה מותרת וראויה להתכבד.
+'''שו"ע סימן ק"א סעיף א'''' - חתיכה הראויה להתכבד דינה כבריה, דאפילו באלף לא בטלה. ואפילו אם היא אסורה בהנאה, כיון שאם תתבטל היתה מותרת וראויה להתכבד.
 ובפשטות פסק כרמב"ם.
-מחלוקת ראשונים '''בהגדרת חהר"ל''' :
+'''מחלוקת ראשונים '''בהגדרת חהר"ל''' :'''
 '''גישת הרשב"א והר"ן:'''
@@ שורה 116: / שורה 113: @@
 ז"א כאשר יש עוד הרבה מעשים עד שהדבר יהיה ראוי לאכילה - אינו חהר"ל.
 וכן ציין שרק רגלי אווז חשובים ולא בטלים.
 == ב. האם לחתיכה שראויה לגוי ישנו דין חהר"ל ? ==
@@ שורה 135: / שורה 131: @@
 וכ"כ הרשב"א בתה"א (יג:) והנה זהו לדעת הרשב"א שסובר דחשיבות דראוי להתכבד הוא מטעם חשיבות הכיבוד.
- אבל לדעת התוס' זבחים ע"ב (ע"א) ד"ה אלא דראוי להתכבד חשיב את שדרכו לימנות דאין מוכרין אותו
+אבל לדעת התוס' זבחים ע"ב (ע"א) ד"ה אלא דראוי להתכבד חשיב את שדרכו לימנות דאין מוכרין אותו
 אלא במנין יש לומר דגם חתיכת נבילה הראויה להתכבד חשיב דבר שבמנין שאין מוכרין אותו לגוי ג"כ רק במנין.
 וכיון דחהר"ל הוא מדרבנן יש להקל.
 == ג. חתיכה שנאסרה מדבר אחר נחשבת כדין חהר"ל ? ==
@@ שורה 209: / שורה 204: @@
 == ה .חהר"ל מדרבנן : ==
-'''שיטת הרמב"ם''' (פר' ט"ז מהל' מא"אה"ג-ו') :
+'''שיטת הרמב"ם''' (מאכלות אסורות, טז, ג-ו) :
 "והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה".
@@ שורה 263: / שורה 258: @@
 לדעת רעק"א: בין בבב"ח בין בשאר איסורים אף באיסור דרבנן קיים דין חהר"ל.
+[[קטגוריה: מאכלות אסורות]]
+[[קטגוריה: תערובות]]