112
עריכות
(קישור) |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה}} | ||
{{מקורות||חולין צו ב, עבודה זרה עד א, יבמות פא ב||מאכלות אסורות טז ג-ו|יורה דעה קא}} | |||
{{מקורות | '''חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) :''' | ||
חתיכה הראויה להתכבד (חהר"ל) : | |||
חז"ל למדו שכאשר ישנה חתיכה שהיא אסורה ואילו היא היתה מותרת היינו מכבדים בה את אורחינו, חתיכה זו אינה בטילה בחתיכות | חז"ל למדו שכאשר ישנה חתיכה שהיא אסורה ואילו היא היתה מותרת היינו מכבדים בה את אורחינו, חתיכה זו אינה בטילה אם נתערבה בחתיכות היתר ואוסרת את כל התערובת. | ||
== א .מקור הדין חהר"ל אינה בטילה. == | |||
'''חולין''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=96b&format=pdf צ"ו ב']) "וכן חתיכה של נבלה, וכן חתיכה של דג טמא שנתבשלה עם החתיכות, | |||
בזמן שמכירן – בנותן טעם ואם לאו - כולן אסורות, והרוטב בנותן טעם". | בזמן שמכירן – בנותן טעם ואם לאו - כולן אסורות, והרוטב בנותן טעם". | ||
הגמ' דנה מדוע כל החתיכות אסורות כאשר אינו מכיר את חתיכת האיסור | הגמ' דנה מדוע כל החתיכות אסורות כאשר אינו מכיר את חתיכת האיסור | ||
ושואלת הגמ' - ותבטיל ברובא! ...שאני חתיכה - הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים". | ושואלת הגמ' - "ותבטיל ברובא! ...שאני חתיכה - הואיל וראויה להתכבד בה לפני האורחים". | ||
'''ע"ז''' (ע"ד.) "אלו אסורין ואוסרין בכל שהו. | |||
יין נסך, ועבודת כוכבים, ועורות לבובין, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, | |||
וציפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח, | |||
וחולין שנשחטו בעזרה - הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא". | |||
(רש"י - כל מקום שנתערבו שם אפי' אחד באלף לא בטיל ואוסרין את כולן) | (רש"י - כל מקום שנתערבו שם אפי' אחד באלף לא בטיל ואוסרין את כולן) | ||
| שורה 32: | שורה 27: | ||
למעוטי מאי? | למעוטי מאי? | ||
למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה; א"נ, למעוטי איסור הנאה ולא דבר שבמנין". | למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה; א"נ, למעוטי איסור הנאה ולא דבר שבמנין". | ||
שאלות: | |||
'''שאלות:''' | |||
1.האם הגמ' בע"ז ובחולין חולקות ? | 1.האם הגמ' בע"ז ובחולין חולקות ? | ||
| שורה 38: | שורה 34: | ||
2.האם דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו או אסור משום דבר שבמניין ? | 2.האם דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו או אסור משום דבר שבמניין ? | ||
שיטות הראשונים בשאלה : | '''שיטות הראשונים בשאלה :''' | ||
הרי"ף השמיט בהלכותיו את המשנה בחולין. | '''הרי"ף''' השמיט בהלכותיו את המשנה בחולין. | ||
הר"ן ביאר שהרי"ף סבר שהמשניות חולקות | הר"ן ביאר שהרי"ף סבר שהמשניות חולקות | ||
ופסק כתנא בע"ז לפיה חהר"ל בטילה ברוב ורק דבר שקיים בו | ופסק כתנא בע"ז לפיה חהר"ל בטילה ברוב ורק דבר שקיים בו את שני התנאים לא בטל. | ||
התוס' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) : | '''התוס'''' (ע"ז שם ד"ה למעוטי וחולין ק' א ד"ה ושאני מאי קחשיב) : | ||
שאלת הגמ' בע"ז היא - מהו העיקרון על פיו מנה התנא את הדברים שאינם בטלים. | |||
תשובת הגמ' היתה שרק איסורי הנאה שהם דבר שבמניין נמנו במשנה | תשובת הגמ' היתה שרק איסורי הנאה שהם דבר שבמניין נמנו במשנה | ||
ובלשון תוס': "שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי". | ובלשון תוס': "שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי". | ||
1. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד | 1. הגמ' אינן חלוקות אלא התנא בע"ז מנה רק דברים שאסורים במניין ובהנאה וישנם עוד איסורים שלא בטלים שיש בהם רק תנאי אחד כמו הגמ' בחולין. | ||
2. דין חהר"ל הוא משום דבר שבמניין. | 2. דין חהר"ל הוא משום דבר שבמניין. | ||
הרמב"ם (פר' ט"ז מהל' מא"א ה"ג-ו') : | '''הרמב"ם''' (פר' ט"ז מהל' מא"א ה"ג-ו') : | ||
הרמב"ם חילק את דין איסורים שאינם בטלים מפאת חשיבותם לב' חלקים: | הרמב"ם חילק את דין איסורים שאינם בטלים מפאת חשיבותם לב' חלקים: | ||
| שורה 65: | שורה 61: | ||
ב. והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | ב. והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | ||
1.סבר שהגמרות אינן חלוקות. | 1.סבר שהגמרות אינן חלוקות. (לפי פירושו למשנה בעבודה זרה הגמרות חלוקות. וצ'ע) | ||
2. דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו. | 2. דין חהר"ל הוא דין בפני עצמו. | ||
פסיקת ההלכה : | '''פסיקת ההלכה :''' | ||
שו"ע סימן ק"א סעיף א' - חתיכה הראויה להתכבד דינה כבריה, דאפילו באלף לא בטלה. ואפילו אם היא אסורה בהנאה, כיון שאם תתבטל היתה מותרת וראויה להתכבד. | '''שו"ע סימן ק"א סעיף א'''' - חתיכה הראויה להתכבד דינה כבריה, דאפילו באלף לא בטלה. ואפילו אם היא אסורה בהנאה, כיון שאם תתבטל היתה מותרת וראויה להתכבד. | ||
ובפשטות פסק כרמב"ם. | ובפשטות פסק כרמב"ם. | ||
מחלוקת ראשונים '''בהגדרת חהר"ל''' : | '''מחלוקת ראשונים '''בהגדרת חהר"ל''' :''' | ||
'''גישת הרשב"א והר"ן:''' | '''גישת הרשב"א והר"ן:''' | ||
| שורה 116: | שורה 113: | ||
ז"א כאשר יש עוד הרבה מעשים עד שהדבר יהיה ראוי לאכילה - אינו חהר"ל. | ז"א כאשר יש עוד הרבה מעשים עד שהדבר יהיה ראוי לאכילה - אינו חהר"ל. | ||
וכן ציין שרק רגלי אווז חשובים ולא בטלים. | וכן ציין שרק רגלי אווז חשובים ולא בטלים. | ||
== ב. האם לחתיכה שראויה לגוי ישנו דין חהר"ל ? == | == ב. האם לחתיכה שראויה לגוי ישנו דין חהר"ל ? == | ||
| שורה 135: | שורה 131: | ||
וכ"כ הרשב"א בתה"א (יג:) והנה זהו לדעת הרשב"א שסובר דחשיבות דראוי להתכבד הוא מטעם חשיבות הכיבוד. | וכ"כ הרשב"א בתה"א (יג:) והנה זהו לדעת הרשב"א שסובר דחשיבות דראוי להתכבד הוא מטעם חשיבות הכיבוד. | ||
אבל לדעת התוס' זבחים ע"ב (ע"א) ד"ה אלא דראוי להתכבד חשיב את שדרכו לימנות דאין מוכרין אותו | |||
אלא במנין יש לומר דגם חתיכת נבילה הראויה להתכבד חשיב דבר שבמנין שאין מוכרין אותו לגוי ג"כ רק במנין. | אלא במנין יש לומר דגם חתיכת נבילה הראויה להתכבד חשיב דבר שבמנין שאין מוכרין אותו לגוי ג"כ רק במנין. | ||
וכיון דחהר"ל הוא מדרבנן יש להקל. | וכיון דחהר"ל הוא מדרבנן יש להקל. | ||
== ג. חתיכה שנאסרה מדבר אחר נחשבת כדין חהר"ל ? == | == ג. חתיכה שנאסרה מדבר אחר נחשבת כדין חהר"ל ? == | ||
| שורה 209: | שורה 204: | ||
== ה .חהר"ל מדרבנן : == | == ה .חהר"ל מדרבנן : == | ||
'''שיטת הרמב"ם''' ( | '''שיטת הרמב"ם''' (מאכלות אסורות, טז, ג-ו) : | ||
"והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | "והוא הדין בחתיכה של בשר בחלב או של חולין שנשחטו בעזרה שהרי הן אסורים מדבריהן בהנייה". | ||
| שורה 263: | שורה 258: | ||
לדעת רעק"א: בין בבב"ח בין בשאר איסורים אף באיסור דרבנן קיים דין חהר"ל. | לדעת רעק"א: בין בבב"ח בין בשאר איסורים אף באיסור דרבנן קיים דין חהר"ל. | ||
[[קטגוריה: מאכלות אסורות]] | |||
[[קטגוריה: תערובות]] | |||
עריכות