הבדלים בין גרסאות בדף "הכל מעלין לירושלים"

== הקדמה. ==

   

המאמר מתמקד בסוגיה הנמצאת במשנה האחרונה במסכת כתובות. המאמר עוסק בזכותם של אחד מבני הזוג לדרוש לעבור לגור בארץ ישראל או לירושלים, עד כדי האפשרות לפרק את הקשר המשפחתי במידה ואחד מן בני הזוג אינו נענה לבקשה. במאמר אנסה לבאר את הסוגיה וטעמיה ואת מקומה בהלכה בימינו.

המשנה האחרונה של מסכת כתובות דנה, בין היתר, ביכולת של אחד מן בני הזוג לכפות את השני לעבור לגור בארץ ישראל, ומתוך ארץ ישראל - לירושלים:  

"הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין, אחד האנשים ואחד הנשים..." (כתובות קי ע"ב)

ברם, סוגיה זו מעוררת מספר שאלות:  

א. מאיזה טעם אחד מן בני הזוג יכול לכפות לעלות לארץ ישראל, והאם טעם הכפייה לעלות לירושלים שווה לטעם הקודם?  

ב. מאיזה טעם האשה יכולה לכפות את בעלה לעלות ?  

ג. מה המשמעות של הדין בימינו, ומה היחס בין ירושלים העתיקה- לשכונות החדשות שמחוץ לחומות?

== הכל מעלין לארץ ישראל. ==

   

ניתן לומר, שישנם חמש שיטות מרכזיות בטעם היכולת של בני הזוג לכפות את השני לעלות לארץ ישראל:  

א. יישום של מצוות התורה ליישוב הארץ.

ב. עליה לצורך קיום מצוות התלויות בארץ.

ג. תקנת חכמים ליישוב הארץ.  

ד. תקנת חכמים לדור במקום קדושה.

ה. יישום דיני אישות בין איש לאשתו, בייחס לכפיית מעבר מקום המגורים.  

ה. השיטה החמישית, סוברת שדין המשנה ממשיך לעסוק ביכולת של בני הזוג לכפות זה את זה לעבור למקום מגורים אחר, מתוקף התחייבות של בני הזוג בעת הנישואין. בדרך זו הולך הרב טוקצינסקי ("עיר הקודש והמקדש", ח"ג פט"ו). לדעתו, המשנה האחרונה היא יישום הדין המובא בתוספתא (פרק יב, יא) :  

"אם היה מיהודה וארס אשה בגליל, כופין אותה לצאת שעל מנת כן נשאה".  

התוספתא מחדשת, שהדינים שנאמרו במשניות- כגון: שאי אפשר לכפות על האשה לעבור ממדינה למדינה ללא הסכמתה, והחיוב לעבור מנווה הרע לנווה היפה- אינם חלים כאשר הבעל בא ממקום אחר, והסיבה לכך היא: שהאשה ידעה "שעל מנת כן נשאה". מחדש הרב טוקצינסקי, שכך גם היחס בין ארץ ישראל לשאר הארצות :  

== הכל מעלין לירושלים. ==

אם נאמר שהטעם לכפייה לעלות לארץ ישראל נובע מטעם דין "ארץ מולדת" (הרב טיקוציסנקי) שבו הבעל יכול לכפות את אשתו לשוב אל ארץ מוצאו (מפני שעל מנת כן נשאה), אז נאמר שגם היכולת לכפות את בן הזוג לעלות לירושלים הוא מדין 'עיר מולדת', שעל מנת כן נרקמו הנישואין.  

== אחד האנשים ואחד הנשים. ==

לכאורה, היה ניתן לומר: שכשם שהגברים מחויבים במצוות יישוב הארץ, כך גם הנשים . לפי זה, כשם שהבעלים רשאים לכפות את נשיהן לעלות לא"י ולירושלים מטעם מצוות יישוב הארץ, כך גם הנשים יכולות לכפות את בעליהן לעלות.  גם לשיטה הסוברת שטעם המשנה נובע משום הרצון לקיים מצוות התלויות בארץ, הרי שגם הגברים וגם הנשים חייבים בהן, ואם כן מובן כיצד יש בכוח הנשים לכפות על בעליהן לעלות.   

אולם, המהרי"ט (שו"ת מהרי"ט, יו"ד ח"ב, סי' כח) הקשה על שיטות אלו, מכוח הגמרא בקידושין (ל ע"ב) ששם כתוב שאשה אין לה יכולת לקיים את מצוות כיבוד אב ואם מפני שהיא נמצאת ברשות בעלה, וחייבת בכבודו. ואם כך לגבי מצווה זו- בוודאי שלגבי שאר מצוות, כגון: מצוות יישוב הארץ, ומצוות התלויות בארץ- תהיה פטורה כאשר זה מתנגש בכבוד בעלה! ועוד הקשה המהרי"ט: כיצד ניתן לומר שאשה יכולה לכפות את בעלה בכדי לקיים את המצוות התלויות בארץ, הרי כל קרקע שתקנה ייהפך להיות ברשות בעלה, ואם כן כל המצוות התלויות בארץ שתעשה (כגון: אם היא אשת כהן אוכלת בתרומה, הפרשת תרומות ומעשרות מטבל, הפרשת חלה דאורייתא בא"י, שביעית וכדו') יהיו רק בתור שליח של הבעל (אולם היא בעצמה לא מחויבת בהם)?! ואם כן קשה כיצד האשה יכולה לכפות את בעלה לעלות?  

בשל קושיות אלו, הוכיח המהרי"ט שהטעם שהאשה יכולה לכפות את בעלה לעלות הוא משום המעלה והקדושה היתירה של המגורים בארץ ישראל (וכפי שאמרו בהמשך הגמרא בכתובות (קי ע"ב) "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה"). אמנם הקשה על תירוץ זה החתם סופר (שו"ת חתם סופר, יו"ד סי' רלד): שאמנם ניתן לומר טעם זה כשהאישה כופה אותו לעבור לגור בארץ ישראל, אולם לפי טעם זה לא מובן כיצד היא יכולה לכפות אותו לעלות מארץ ישראל לירושלים, רק בשביל תוספת הקדושה?  מקושיות אלו, החתם סופר ניסה לדייק מן השיטה המקובצת (כתובות קי כ"ב) בשם רש"י גירסה אחרת, שבה גם האשה יכולה לכפות את בעלה לעלות רק לא"י, ואילו בסיפא של המשנה- רק הבעל יכול לכפות לעלות לירושלים. אולם שיטה זו היא דחוקה, והוא בעצמו אומר שלא כך פירשו הרמב"ם (פירוש המשנה), המאירי, והכפתור ופרח (סקכ"ח, אות י"א).  

הרב טוקצינסקי תירץ ('עיר הקודש והמקדש' ח"ב, פרק טו, ב) שלארץ ישראל ולירושלים יש תוקף יותר חוקי מכל שאר ארץ מולדת שאיננה אלא ארעית זמנית ופרטית, שלא כארץ ישראל וירושלים שהם נצחיות ותמידיות- ולהן ניתן תוקף חוקי יותר גדול, ששניהם יכולים לכוף זה את זה. אולם לפי דבריו, מוכח שהטעם של המשנה 'הכל מעלין' הוא איננו השתקפות של הדין הפשוט של התוספתא, ואכן שייך בו התערבות של תקנת חכמים (לתת לו 'תוקף חוקי' יותר גדול) וחידוש גדול יותר.  

== הארץ וירושלים בימינו. ==

   

הרי"ף (כתובות, סה ע"ב בדפי הרי"ף) הביא את המשנה להלכה, ומשמע שהוא פוסק אותה גם לימינו. וכן הרמב"ם (אישות יג יט-כ)  והשו"ע (אה"ע, עה ג-ד) שלא חילקו בין זמן המקדש להיום.

בעניין היכולת לכפות לעלות לירושלים, מלבד הראשונים שהזכרנו לעיל- שפסקו דין זה להלכה, גם ראשונים שסוברים שדין העלייה לארץ ישראל כיום לא תקף (או משום שלדעתם בטלה קדושת הארץ, או משום שהטעם לכפייה היא משום קיום המצוות התלויות בארץ שכיום אינו חל על מי שאינו בקיא בכך), דין הכפייה לירושלים נשאר תקף גם היום . וזה מפני שלדעתם הטעם לעלות לירושלים הוא מפני הקדושה, וקדושת ירושלים לא בטלה , או מפני ההישמרות מן האיסורים המיוחדים הנוהגים בירושלים גם בימינו .  

== העלייה לירושלים בימינו: לפנים מן החומות או גם לשכונות החדשות. ==

למי שסובר שהטעם לכפייה לעלייה לירושלים נובע משום 'עיר מולדת', אין הכרח לומר שה'עיר מולדת' נמצאת דווקא לפנים מן החומה, ובכל דור ודור עיר המולדת מוגדרת כפי מצבה העכשווי. אולי כך ניתן להסביר את השו"ת היכל יצחק (אבן העזר ב, סימן נז) שסובר שדין המשנה תקף לכל חלקי  העיר מפני שכולה נקראת בשם ירושלים.  

== סיכום. ==

   

בעניין מעמדה של ירושלים בימינו, הבאנו מחלוקת אחרונים האם ניתן לכפות את בן הזוג לעלות רק לתחומי העיר המקודשת, או שניתן לכפות גם כן לעלות לשכונות החדשות שמחוץ לחומות.