7
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"
מ
←אוהל קבע: תיקנתי שגיאת הקלדה
(←חוזק) |
מ (←אוהל קבע: תיקנתי שגיאת הקלדה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
עוד כתב ב'''פני יהושע''' שם, שהחילוק בין בנין לאוהל, שלשון 'בנין' שייך בבנין קבוע המתקיים לימים רבים, ואילו לשון 'אוהל' הוא עראי יותר. וצריך לומר בכוונתו שאף אוהל שעושהו לקבע, מ"מ ביחס לבנין חשיב עראי. עוד כתב לחלק שלשון 'אוהל' הוא מלמעלה להאהיל, ואילו לשון 'בנין' הוא אף במחיצות בלבד, שעיקר הבנין הוא המחיצות. | עוד כתב ב'''פני יהושע''' שם, שהחילוק בין בנין לאוהל, שלשון 'בנין' שייך בבנין קבוע המתקיים לימים רבים, ואילו לשון 'אוהל' הוא עראי יותר. וצריך לומר בכוונתו שאף אוהל שעושהו לקבע, מ"מ ביחס לבנין חשיב עראי. עוד כתב לחלק שלשון 'אוהל' הוא מלמעלה להאהיל, ואילו לשון 'בנין' הוא אף במחיצות בלבד, שעיקר הבנין הוא המחיצות. | ||
<BR />ויש לחלק עוד ולומר שבנין הוא העשוי מעצים ואבנים ועפר, כמבואר במשנה (נגעים יב ב), או לכל הפחות אחד מהם, ואילו אוהל הוא דווקא מיריעות של בד או | <BR />ויש לחלק עוד ולומר שבנין הוא העשוי מעצים ואבנים ועפר, כמבואר במשנה (נגעים יב ב), או לכל הפחות אחד מהם, ואילו אוהל הוא דווקא מיריעות של בד או עור וכד'. | ||
===אוהל עראי=== | ===אוהל עראי=== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בגמרא ובראשונים לא מצאנו הגדרת קבע ועראי לפי מידת חוזק קשירת האוהל. אמנם לגבי בנין משמע ב'''גמרא''' (ביצה לב ב) שאם הבנין מחובר לקרקע הוי בנין קבע, ואם הוא רק מניח אבנים זה על זה הוי בנין עראי. ולפי"ז היה מקום לומר שכן הוא גם לגבי אוהל, שאם אינו מחובר לקרקע לא חשיב אוהל קבע ואינו אסור אלא מדרבנן. אמנם אי אפשר לומר כן, שהרי המשכן לא היה מחובר לקרקע, ולכו צ"ל שכל בנין אף שאינו מחובר לקרקע, אם הוא של קבע אסור מן התורה. | בגמרא ובראשונים לא מצאנו הגדרת קבע ועראי לפי מידת חוזק קשירת האוהל. אמנם לגבי בנין משמע ב'''גמרא''' (ביצה לב ב) שאם הבנין מחובר לקרקע הוי בנין קבע, ואם הוא רק מניח אבנים זה על זה הוי בנין עראי. ולפי"ז היה מקום לומר שכן הוא גם לגבי אוהל, שאם אינו מחובר לקרקע לא חשיב אוהל קבע ואינו אסור אלא מדרבנן. אמנם אי אפשר לומר כן, שהרי המשכן לא היה מחובר לקרקע, ולכו צ"ל שכל בנין אף שאינו מחובר לקרקע, אם הוא של קבע אסור מן התורה. | ||
ה'''רי"ף''' (נו ב) כתב שפריסת אוהל שיש בגגו טפח אסורה משום שזה אוהל קבע ומשמע ששיטתו שהקביעות נמדדת בצורת הבניין ולא בזמן.<BR /> | ה'''רי"ף''' (נו ב) כתב שפריסת אוהל שיש בגגו טפח אסורה משום שזה אוהל קבע ומשמע ששיטתו שהקביעות נמדדת בצורת הבניין ולא בזמן. אומנם ה'''חזו"א''' (נב ד) סובר שגם לרי"ף גדר אוהל עראי תלוי בזמן וכל מה שהרי"ף אסר כשיש בגגו טפח זה כשעשוי לזמן מרובה.<BR /> | ||
וב'''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שפריסת מחצלת על ד' קונדסין הוא אוהל עראי. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) כתב שאם קושר את המחצלת לקונדסין בעניבה לזמן הרבה חייב חטאת, אמנם במקום אחר (משבצות זהב ח) כתב שאף אם אינו קושר את המחצלת לקונדסין הוי אוהל קבע. וב'''שער הציון''' (ב) עמד על סתירה זו. אמנם אפשר שאינו סותר, לפי שאשל אברהם מיירי בקשר עניבה שאינו חזק כל כך, ולכן רק אם הוא לזמן מרובה חשיב קבע, ובמש"ז מדבר על קשר חזק, ואז אפילו אינו לזמן מרובה אסור מן התורה. | וב'''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה שאין) כתב שפריסת מחצלת על ד' קונדסין הוא אוהל עראי. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) כתב שאם קושר את המחצלת לקונדסין בעניבה לזמן הרבה חייב חטאת, אמנם במקום אחר (משבצות זהב ח) כתב שאף אם אינו קושר את המחצלת לקונדסין הוי אוהל קבע. וב'''שער הציון''' (ב) עמד על סתירה זו. אמנם אפשר שאינו סותר, לפי שאשל אברהם מיירי בקשר עניבה שאינו חזק כל כך, ולכן רק אם הוא לזמן מרובה חשיב קבע, ובמש"ז מדבר על קשר חזק, ואז אפילו אינו לזמן מרובה אסור מן התורה. | ||
==גודל האוהל== | ==גודל האוהל== | ||
===שטח האוהל=== | ===שטח האוהל=== | ||
ב'''גמרא''' מבואר בכמה מקומות שאוהל האסור מן התורה, הוא דווקא באופן שיש בגגו טפח על טפח, או שיש בפחות מג' טפחים סמוך לגגו טפח על טפח. אך | ב'''גמרא''' מבואר בכמה מקומות שאוהל האסור מן התורה, הוא דווקא באופן שיש בגגו טפח על טפח, או שיש בפחות מג' טפחים סמוך לגגו טפח על טפח. אך אם אין בגגו טפח, או שהוא משופע לשני צדדים באופן שאין בפחות מג' טפחים סמוך לגג טפח, אינו אסור מן התורה. אמנם אם אסור מדרבנן נחלקו המפרשים וכדלהלן. | ||
====טלית כפולה==== | ====טלית כפולה==== | ||