462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←גמירות דעת של שניהם
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==== גמירות דעת של שניהם ==== | ==== גמירות דעת של שניהם ==== | ||
ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז) נאמר, שאדם שאמר: 'בית זה הקדש לכשאקחנו' אין לדבריו כל משמעות מחייבת. מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל (נדרים במילואים עמוד מא בהערה) , שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) (ד"ה ולאחר), שו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), '''הרב מאיר אוירבאך''' באמרי בינה (הלוואה סג יח), ו'''שו"ת שואל ומשיב''' (קמא א מו), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל (כרך ז עמודים רכז- רכח). ב'''גליוני הש"ס''' ב"מ (טז א) נקט שהחיסרון הוא בגמירות דעת, והביא ראיות שכשיש לקונה סמיכות דעת קונה, וכן שכשיש למוכר גמירות דעת מקנה. וכן בספר '''באר חיים''' (עדס) (ח) הביא שצד אחד החקירה הוא חוסר גמירות דעת של המקנה ושל הקונה, וציין לחזון יחזקאל הנ"ל. | ב'''תוספתא''' נדרים (ו ז) נאמר, שאדם שאמר: 'בית זה הקדש לכשאקחנו' אין לדבריו כל משמעות מחייבת. מכיון שמדובר בהקדש, ודאי לא שייך לומר שיש חיסרון בסמיכות הדעת של הקונה, ומביא מכך ראיה '''הרב יחזקאל אברמסקי''' בחזון יחזקאל (נדרים במילואים עמוד מא בהערה) , שיש משמעות גם לגמירות הדעת של המקנה. כסברא זו שהחיסרון הוא בגמירות הדעת הן של המוכר והן של המקנה, כתבו גם ה'''קרן אורה''' יבמות (צב ב) (ד"ה ולאחר), שו"ת '''מהר"ם שיק''' יו"ד (שפח), '''הרב מאיר אוירבאך''' באמרי בינה (הלוואה סג יח), ו'''שו"ת שואל ומשיב''' (קמא א מו), וכן משמע שדעת '''הגר"ש רוזובסקי''' בשיעורי רבי שמואל (כרך ז עמודים רכז- רכח). ב'''גליוני הש"ס''' ב"מ (טז א) נקט שהחיסרון הוא בגמירות דעת, והביא ראיות שכשיש לקונה סמיכות דעת קונה, וכן שכשיש למוכר גמירות דעת מקנה. וכן בספר '''באר חיים''' (עדס) (ח) הביא שצד אחד החקירה הוא חוסר גמירות דעת של המקנה ושל הקונה, וציין לחזון יחזקאל הנ"ל. {{הערות שוליים|יישור=בספר שרי המאה א' עמוד 44, שם הרב י"ל מיימון בפיו של הרב צבי הירש לוין , רבה של ברלין, את הסברא הנ"ל שהחיסרון הוא הן בגמירות הדעת של המקנה, והן בגמירות הדעת של הקונה.}} | ||
=== השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין === | === השיטות שראו את החיסרון במעשה הקניין === | ||