יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שיחה:הקניית דבר שלא בא לעולם

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"הערה בדברי רע"א"

התוס' הנ"ל חדשו שאם שכי"מ הקנה במתנת שכי"מ לפלוני, כיון שהיה אותו פלוני קיים בשעת אמירת השכי"מ, אף שמת בחיי השכי"מ, זכו יורשיו של פלוני במתנה, והוסיפו רבותא, שאפילו אם נולדו אחר מיתת השכי"מ. ודקדק רע"א אם מה שבא אחר האמירה כבר אינו כלול מטעם לא בא לעולם, יכלו תוס' לומר יותר פשוט, שהיושים של פלוני נולדו אחר האמירה, ולא לאחר לידתם עד אחר מות השכי"מ. ויש להעיר לכאורה, שתוס' חפשו רבותא אחרת, שלמרות שאותם יורשים כ"כ לא באו לעולם, שנולדו אחר מיתת השכי"מ, בכל זאת זכו.


"הערה על הרב י"ש שפירא"

לכאורה אם משם המקור, היה צריך להיות מובא באיזו גמרא שדין מה ביתו ברשותו תלוי במחלוקת על דבר שלא בא לעולם. ואולי כיון שהקניין לסוברים שמועיל חל רק אחר שבא לעולם, הרי שהוא כבר ברשותו. ואולי לאידך גיסא פשיטא שדין זה תלוי במחלוקת, ולא היה צריך לומר.


"שאלה על הסברת המהר"ש איגר"

מובא בשם הגר"ש איגר שהטעם שאין אדם מקנה דשלב"ל, הוא חוסר גמירות דעת של המוכר, שחושב שהדבר לא יגיע לעולם, לכאורה קשה ממוכר פירות דקל? אשמח לקבל תשובה!


"הערה בדעת המהרש"ם"

כתבתי שהגר"א שפירא ע"פ המהרש"ם מצריך רק שמעשה הקניין יהיה סיטומתא, אך נראה לי שלמהרש"ם עצמו העיקר שהדבר הוא בזה שהמנהג להקנותו כשעוד לא בא לעולם.


"בעניין ביאור דברי הרשב"א"

הבאתי בפנים רק את דעת האבנ"מ בביאור דברי הרשב"א, היות שהוא קשר אותם להא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אולם ישנם גם ביאורים אחרים, ראה למשל במחנ"א אונאה סי' כ"ג. בדברי האבנ"מ יש דיון במחצית השקל במקום, ובדברי חיים (אויערבאך) דיני כתובה סו"ס כ"א.