66
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:בישול בכלי ראשון ושני"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←מצקת) |
|||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
== קלי בישול וכלי שלישי == | == קלי בישול וכלי שלישי == | ||
בהמשך הגמ' (שם מב:) דנה על מלח האם הוא מקלי בישול | בהמשך הגמ' (שם מב:) דנה על מלח האם הוא מקלי בישול<br /> | ||
"סבר רב יוסף למימר: מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי ראשון - בשלה, ובכלי שני לא בשלה. אמר ליה אביי, תני רבי חייא: מלח אינה כתבלין, דבכלי שני נמי בשלה. ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: צריכא מילחא בישולא כבשרא דתורא. ואיכא דאמרי, סבר רב יוסף למימר: מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי ראשון - בשלה, בכלי שני לא בשלה. אמר ליה אביי, תני רבי חייא: מלח אינה כתבלין, דבכלי ראשון נמי לא בשלה. והיינו דאמר רב נחמן: צריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא." | "סבר רב יוסף למימר: מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי ראשון - בשלה, ובכלי שני לא בשלה. אמר ליה אביי, תני רבי חייא: מלח אינה כתבלין, דבכלי שני נמי בשלה. ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: צריכא מילחא בישולא כבשרא דתורא. ואיכא דאמרי, סבר רב יוסף למימר: מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי ראשון - בשלה, בכלי שני לא בשלה. אמר ליה אביי, תני רבי חייא: מלח אינה כתבלין, דבכלי ראשון נמי לא בשלה. והיינו דאמר רב נחמן: צריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא."<br /> | ||
ונפסק להלכה כלישנא בתרא שמלח אינו מתבשל כלל אבל הרמ"א כתב שראוי להחמיר ללשנה קמא אלא שהמשנ"ב סובר שזה רק במלח שחוצבים מהאדמה שאינו מבושל אבל מלח שלנו שלקחו מי ים ואידו אותם הרי הוא מבושל ואין בישול אחר בישול | ונפסק להלכה כלישנא בתרא שמלח אינו מתבשל כלל אבל הרמ"א כתב שראוי להחמיר ללשנה קמא אלא שהמשנ"ב סובר שזה רק במלח שחוצבים מהאדמה שאינו מבושל אבל מלח שלנו שלקחו מי ים ואידו אותם הרי הוא מבושל ואין בישול אחר בישול<br /> | ||
במשנה שהבאנו לעיל נאמרו שני סוגי מאכלים שהם מקלי בישול "מליח ישן וקולייס האיספנין"" וכן ראינו לעיל לגבי תבלין ושמן שהגמ' אומרת שמותר להכניסם לכלי שני משמע שהם אינם מקלי בישול וכן מלח ובשר שור שאינו מתבשל אפילו בכלי ראשון אבל מה הדין בשאר מיני אוכלין שלא כתובים בגמ'? | במשנה שהבאנו לעיל נאמרו שני סוגי מאכלים שהם מקלי בישול "מליח ישן וקולייס האיספנין"" וכן ראינו לעיל לגבי תבלין ושמן שהגמ' אומרת שמותר להכניסם לכלי שני משמע שהם אינם מקלי בישול וכן מלח ובשר שור שאינו מתבשל אפילו בכלי ראשון אבל מה הדין בשאר מיני אוכלין שלא כתובים בגמ'?<br /> | ||
הב"י יוסף מסביר את הרא"ם שהובא לעיל לעניין בישול אחר אפיה שסובר שכיוון שאנו רואים שיש דברים הקלין להתבשל ואין אנו בקיאים ברכין וקשין לכך ראוי להחמיר בכולן וכך לשון הרא"ם "הלכך יזהר אדם שלא להכניס בשבת שום דבר בכלי שני ואף בכלי שלישי שהיד סולדת בו שאין אנו בקיאים בדברים רכים וקשים" וכך הסביר המשנ"ב שפסק בשו"ע כדעה זו שראוי להחמיר בכל דבר חוץ ממים ושמן | הב"י יוסף מסביר את הרא"ם שהובא לעיל לעניין בישול אחר אפיה שסובר שכיוון שאנו רואים שיש דברים הקלין להתבשל ואין אנו בקיאים ברכין וקשין לכך ראוי להחמיר בכולן וכך לשון הרא"ם "הלכך יזהר אדם שלא להכניס בשבת שום דבר בכלי שני ואף בכלי שלישי שהיד סולדת בו שאין אנו בקיאים בדברים רכים וקשים" וכך הסביר המשנ"ב שפסק בשו"ע כדעה זו שראוי להחמיר בכל דבר חוץ ממים ושמן <br /> | ||
חיי אדם (כלל כ סעיף ד) "כלי שני אינו מבשל אפילו אם היד סולדת בו. ואמנם כיון דיש דברים המתבשלים אפילו בכלי שני ואין אנו בקיאין, יש להחמיר שלא ליתן שום דבר דשייך בו בישול אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו." | חיי אדם (כלל כ סעיף ד) "כלי שני אינו מבשל אפילו אם היד סולדת בו. ואמנם כיון דיש דברים המתבשלים אפילו בכלי שני ואין אנו בקיאין, יש להחמיר שלא ליתן שום דבר דשייך בו בישול אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו."<br /> | ||
ולכן בערוך השולחן (סימן שיח אות כח) כתב "וכיון שנתבאר דכל דבר שהדחתן זו היא גמר מלאכתן הוי בישול וחייב בשבת לפ"ז העשב שקורין טֵה שמערין עליהם חמין ודבר ידוע שבישולן קל ואפילו בכלי שני מתבשלים כמו שעינינו רואות המערה עליהן חמין בשבת אפילו ע"י כלי שני חייב חטאת" | ולכן בערוך השולחן (סימן שיח אות כח) כתב "וכיון שנתבאר דכל דבר שהדחתן זו היא גמר מלאכתן הוי בישול וחייב בשבת לפ"ז העשב שקורין טֵה שמערין עליהם חמין ודבר ידוע שבישולן קל ואפילו בכלי שני מתבשלים כמו שעינינו רואות המערה עליהן חמין בשבת אפילו ע"י כלי שני חייב חטאת"<br /> | ||
בחזו"א (סימן נב אות יח) חלק על הסברה שצריך להחמיר בכל דבר אלא רק בפת המבוארת בסמ"ג שהיא אפויה וקלה להתבשל וכן בביצה. | בחזו"א (סימן נב אות יח) חלק על הסברה שצריך להחמיר בכל דבר אלא רק בפת המבוארת בסמ"ג שהיא אפויה וקלה להתבשל וכן בביצה.<br /> | ||
והגר"מ פינשטיין (אג"מ באו"ח ח"ד סי' ע"ד אות טו) חלק עליו מסברה אחרת "ולע"ד לא נראה כלל לומר דאיכא דברים שמתבשלים בכלי שלישי. דלא מצינו אלא שבכלי שני יש דברים המתבשלין וממילא מאחר שאין אנו יודעין יש לאסור כל דבר, ובכלי שלישי לא מצינו," | והגר"מ פינשטיין (אג"מ באו"ח ח"ד סי' ע"ד אות טו) חלק עליו מסברה אחרת "ולע"ד לא נראה כלל לומר דאיכא דברים שמתבשלים בכלי שלישי. דלא מצינו אלא שבכלי שני יש דברים המתבשלין וממילא מאחר שאין אנו יודעין יש לאסור כל דבר, ובכלי שלישי לא מצינו,"<br /> | ||
המקור לדבריו הוא בפרמ"ג שהבין כך מהמג"א (אור"ח סי' תמז אות ט) לעניין פסח שאנו רואים שעירוי מכלי שני אינו ככלי שני משמע שבכלי שלישי הוא לא מבשל כלל אפילו קלי בישול | המקור לדבריו הוא בפרמ"ג שהבין כך מהמג"א (אור"ח סי' תמז אות ט) לעניין פסח שאנו רואים שעירוי מכלי שני אינו ככלי שני משמע שבכלי שלישי הוא לא מבשל כלל אפילו קלי בישול<br /> | ||
החזו"א (סימן נב אות יט) חולק וסובר שאין חילוק בין שני לשלישי כיוון שבגמ' לא מצינו חילוק כזה אלא רק חילוק בין כלי ראשון לשני ובין יס"ב לאיס"ב | החזו"א (סימן נב אות יט) חולק וסובר שאין חילוק בין שני לשלישי כיוון שבגמ' לא מצינו חילוק כזה אלא רק חילוק בין כלי ראשון לשני ובין יס"ב לאיס"ב<br /> | ||
* פריט רשימה עם תבליטים | * פריט רשימה עם תבליטים | ||