הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 122: שורה 122:
בספר '''התרומות''' (סד ב ד) כתב שדווקא אם תפס הפירות עצמם, אבל נתינת משכון לא, הביאו '''הקצות''' (רט ו) מספר '''בני יעקב'''.
בספר '''התרומות''' (סד ב ד) כתב שדווקא אם תפס הפירות עצמם, אבל נתינת משכון לא, הביאו '''הקצות''' (רט ו) מספר '''בני יעקב'''.
== דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ==
== דיונים בשיטה שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם ==
=== אם צריך שיהיה עבידי דאתו ===
'''התוס'''' ביבמות (צג ב ד"ה לאחר) כתבו בשם '''ר"י''' בשם '''הר"ר אלעזר משזנ"א''', בדעת ר' מאיר שסובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר  שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עביד דאתו.
=== מה המשמעות של הוספת 'מעכשיו' ===
'''התוס'''' בבבא מציעא (טז א ד"ה קנויה) כתבו בדעת הסוברים שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, שגם אם אמר מעכשיו, יכול לחזור בו, כל לא בא הדבר שהוקנה לעולם. ואם הקנה שדה בשטר, והשטר נקרע או אבד קודם שבא שקנה את השדה, יחול הקניין בכל זאת, כיון שאמר מעכשיו. מאידך, '''הרמב"ן''', מובא ב'''חידושי הרשב"א''' קידושין (סג א ד"ה וראיתי), כתב להיפך, שאף שאמר מעכשיו, צריך שיהיה השטר קיים בעת שקונה, אבל מועילה אמירת המעכשיו שלא יוכל לחזור בו אף קודם שקנה. וכן דעת הריטב"א שם שאם אמר מעכשיו אינו יכול לחזור בו. ושיטת '''הרשב"א''' שם, שאמירת מעכשיו מועילה הן שלא יוכל לחזור בו, והן שיקנה למרות שנקרע השטר. '''הגרש"י שקאפ''' ב'''מערכת הקניינים''' (ב) ביאר שהמחלוקת אם אמירת המעכשיו מונעת יכולת חזרה, תלויה בזה, שכולם מודים שמעשה שאינו שלם נחשב 'דיבור', ואומרים בו אתי דיבור ומבטל דיבור (קידושין נט א). דעת הרשב"א שכיון ומצד המקנה הקניין הושלם, ורק הדבר עוד לא בא לעולם, הרי שזהו מעשה שלם ולא דיבור, ודעת תוס' שכיון שעדיין לא חל על החפץ שום דבר, ההקנאה נחשבת עדיין לדיבור. הריטב"א שם כתב, שאף שאמר מעכשיו, הקניין לא יחול למפרע. וכתב במערכת הקניינים שם, שבסברה זו אין מחלוקת בין הראשונים.


== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==

תפריט ניווט