10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ||
<BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (חידושים כא א ד"ה קסבר, ובדפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | <BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (חידושים כא א ד"ה קסבר, ובדפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | ||
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' ט א) שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא | <BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' ט א) שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, שכשמשתמש לאורה לצורך מצוה אחרת, מראה בזה כאילו אותה מצוה אינה חביבה לו. וכיון שהשימוש בהם אסור בשעה שדולקים, הרי מקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (כא א ד"ה זה שביארנו) הביא את שני הפירושים, וצידד כפירוש הרמב"ן שהוא משום ביזוי מצוה. ולמד כן גם בדעת הרי"ף שאסר הרצאת מעות, אך התיר להשתמש בשמן לאחר חצי שעה, והרי אם קדושה יש בהם, ודאי יש לאסור אף לאחר זמן המצוה. | |||
=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | === הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | ||