9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת כא א-ב||מגילה וחנוכה ד ה-ו|אורח חיים תרעג א-ב}} | {{מקורות||שבת כא א-ב|ירושלמי שבת ב א|מגילה וחנוכה ד ה-ו|אורח חיים תרעג א-ב}} | ||
אילו שמנים ופתילות כשרים לנר חנוכה, מה הדין אן כבו נרות חנוכה אם צריך לחזור ולהדליקן, והאם מותר להשתמש באור הנרות של חנוכה. | אילו שמנים ופתילות כשרים לנר חנוכה, מה הדין אן כבו נרות חנוכה אם צריך לחזור ולהדליקן, והאם מותר להשתמש באור הנרות של חנוכה. | ||
== סוגיות הגמרא == | == סוגיות הגמרא == | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים. | ||
<BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (חידושים כא א ד"ה קסבר, ובדפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | <BR/>'''בעל המאור''' (ט א) כתב שמ"ד אסור להשתמש לאורה סובר שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים הם בהנאה כנרות של בית המקדש. כעין זה כתב גם ה'''ר"ן''' (חידושים כא א ד"ה קסבר, ובדפי הרי"ף ט א) שתיקנו נר חנוכה להיות כנר של בית המקדש שאין משתמשים בהם כלל. וכן הביא ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש ראשון. | ||
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא שכל אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, וכיון שהשימוש בהם אסור הרי שמקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא. | <BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' (מלחמות ה' ט א) שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא שכל אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, וכיון שהשימוש בהם אסור הרי שמקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא. | ||
=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | === הרצאת מעות כנגד נר חנוכה === | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | כתב '''בעל המאור''' (ט א) שיש חילוק בין שתי הסוגיות הנ"ל. שלפי ר' זירא בשם רב (או רב מתנה) שאסר להשתמש לאורה, כוונתו לאסור בכל סוגי התשמישים, אפילו תשמישי מצוה ותשמישי קדושה כגון לצורך סעודת שבת, לפי שטעם האיסור לשיטתו הוא שכיון שהנרות הם זכר לשמן של היכל, יש בהם קדושה ואסורים בהנאה. אמנם, רב יהודה שאוסר להרצות מעות כנגד נר חנוכה, לא אסר אלא משום ביזוי מצוה ולכן לא כלול באיסור אלא תשמיש רשות ותשמיש של חול, שבזה יש ביזוי מצוה, אבל תשמיש של מצוה וקדושה מותר. וכתב בעה"מ שכן הלכה, שמותר להשתמש בנר חנוכה תשמיש של מצוה, אבל תשמיש רשות אסור משום בזויי מצוה. ומ"מ צריך נר אחרת להשתמש לאורה כדברי רבא, מפני הרואים שלא יאמרו לצרכו הוא מדליקה. | ||
=== שיטת הרמב"ן | === שיטת הרמב"ן וסייעתו === | ||
ה'''רמב"ן''' במלחמות (ט א) חלק על בעה"מ וכתב שמה שאסר רב אסי להרצות מעות כנגד הנר, אין לדייק מזה שתשמיש מצוה מותר, אלא רבותא קאמר, שאפילו תשמיש עראי כמו הרצאת מעות שאינו דורש אלא עיון קל אסור, וכל שכן תשמיש אחר אפילו של מצוה וקדושה. וגם שמואל לא חלק אלא על הרצאת מעות לפי שאינו תשמיש גמור אלא הנאה בלבד, אבל שאר תשמישים גם הוא מודה דאסור. ובטעם הדבר ביאר, שאף שאין קדושה בנרות עצמן כתפילין וספרי תורה אלא דינם כשאר [[תשמישי מצוה הנזרקין]], מ"מ בשעת קיום המצוה עצמה נוהגים בהם קדושה שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ולכן אסורים אף בתשמישי חול. ומטעם זה שנאסרו בשעת מצותן, אסור לו אף לכבותן ולהשתמש בשמן, לפי שכבר הוקצו למצווה, וכיון שהקצהו מדעתו, נאסרו בכל תשמישין שבעולם<ref>נראה שכוונתו בתוך חצי שעה של מצות הדלקה, שהרי לאחר חצי שעה דעת הרי"ף שמותר לכבות הנרות ולהשתמש בהן.</ref>. | ה'''רמב"ן''' במלחמות (ט א) חלק על בעה"מ וכתב שמה שאסר רב אסי להרצות מעות כנגד הנר, אין לדייק מזה שתשמיש מצוה מותר, אלא רבותא קאמר, שאפילו תשמיש עראי כמו הרצאת מעות שאינו דורש אלא עיון קל אסור, וכל שכן תשמיש אחר אפילו של מצוה וקדושה. וגם שמואל לא חלק אלא על הרצאת מעות לפי שאינו תשמיש גמור אלא הנאה בלבד, אבל שאר תשמישים גם הוא מודה דאסור. ובטעם הדבר ביאר, שאף שאין קדושה בנרות עצמן כתפילין וספרי תורה אלא דינם כשאר [[תשמישי מצוה הנזרקין]], מ"מ בשעת קיום המצוה עצמה נוהגים בהם קדושה שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ולכן אסורים אף בתשמישי חול. ומטעם זה שנאסרו בשעת מצותן, אסור לו אף לכבותן ולהשתמש בשמן, לפי שכבר הוקצו למצווה, וכיון שהקצהו מדעתו, נאסרו בכל תשמישין שבעולם<ref>נראה שכוונתו בתוך חצי שעה של מצות הדלקה, שהרי לאחר חצי שעה דעת הרי"ף שמותר לכבות הנרות ולהשתמש בהן.</ref>. | ||
והוסיף הרמב"ן שכל זה מסכים גם עם הגמרא לעיל שאמרה 'אסור להשתמש לאורה' דלא פליגי הגמרות אהדדי. ואף אם נאמר דפליגי כדברי בעה"מ הלכה כרב שאסור להשתמש לאורה כל תשמישים. שהלכה כרב לעומת רב אסי. ועוד, שאם היינו מתירים תשמשים של מצוה, הרי שוב יש חשש שמא יטה בשבת, ואמאי מותר להדליק בשמנים ופתילות גרועים, אלא ודאי שכל תשמשישין אסורים. | והוסיף הרמב"ן שכל זה מסכים גם עם הגמרא לעיל שאמרה 'אסור להשתמש לאורה' דלא פליגי הגמרות אהדדי. ואף אם נאמר דפליגי כדברי בעה"מ הלכה כרב שאסור להשתמש לאורה כל תשמישים. שהלכה כרב לעומת רב אסי. ועוד, שאם היינו מתירים תשמשים של מצוה, הרי שוב יש חשש שמא יטה בשבת, ואמאי מותר להדליק בשמנים ופתילות גרועים, אלא ודאי שכל תשמשישין אסורים. | ||
<BR/>גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה הלכות) כתב שהאיסור להשתמש לאורה הוא בכל התשמישין, ומטעם שתיקנו נר חנוכה להיות דינו כמנורה שבבית המקדש, שאין משתמשים בה כלל, ועוד שאם היה מותר להתשמש תשמישי מצוה, שוב יש חשש שמא יטה, אלא ודאי כל תשמישין אסורים. וכן גם דעת רב אסי, ולא אמר הרצאת מעות אלא לרבותא כנ"ל. אלא שהוסיף הר"ן לשאול א"כ אם משום ביזוי, מה ביזוי יש בתשמיש מצוה, והרי [[התירו להדליק מנר לנר]] שלא ע"י קיסם? ותירץ, שזהו דווקא מנר חנוכה לנר חנוכה, ו[[מין במינו אינו בטל]], אבל שאר מצוות נראות כמבטלות זו את זו. | גם בחידושי ה'''רמב"ן''' (כא ב ד"ה ודאמרינן) כתב דברים דומים, שכל שימוש בשעת המצוה אפילו לצורך מצוה אחרת חשיב ביזוי לאותה מצוה, דמיחזי כאילו לא חשיב ליה הך מצוה שעושה מצוה אחרת, ואף מה ש[[התירו להדליק מנר לנר]], הוא מפני שזוהי אותה מצוה ממש, אבל מצוה אחרת אסור. והביא גם מדברי הירושלמי להוכיח שכל התשמישים אסורים, שאם נתיר באיזה תשמיש, הרי שוב יש חשש דלמא אתי לאטויי בשבת. | ||
<BR/>גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ט א ד"ה הלכות ובחידושים כא א ד"ה קסבר) כתב שהאיסור להשתמש לאורה הוא בכל התשמישין, ומטעם שתיקנו נר חנוכה להיות דינו כמנורה שבבית המקדש, שאין משתמשים בה כלל, ועוד שאם היה מותר להתשמש תשמישי מצוה, שוב יש חשש שמא יטה, אלא ודאי כל תשמישין אסורים. וכן גם דעת רב אסי, ולא אמר הרצאת מעות אלא לרבותא כנ"ל. אלא שהוסיף הר"ן לשאול א"כ אם משום ביזוי, מה ביזוי יש בתשמיש מצוה, והרי [[התירו להדליק מנר לנר]] שלא ע"י קיסם? ותירץ, שזהו דווקא מנר חנוכה לנר חנוכה, ו[[מין במינו אינו בטל]], אבל שאר מצוות נראות כמבטלות זו את זו. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||