הבדלים בין גרסאות בדף "כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה"

<BR/>'''רש"י''' (כא א ד"ה זקוק) מבאר שכיון שחייב להדליק את הנר אם כבה, ממילא צריך לכתחילה לעשות נר יפה דלמא פשע ולא מתקן לה. ואילו לגבי שבת כיון שמותר להשתמש לאורה, ממילא צריך לעשות שמן ופתילה יפים, שמא יבוא להטות את הנר ויעבור על איסור [[מבעיר]].   

<BR/>הראשונים הקשו שלכאורה אין הכרח לזה, שהרי די שנאמר שאם כבתה זקוק לה, וממילא נלמד שצריך שמנים ופתילות יפים כדי שלא יכבה הנר (ובשבת גם אינו יכול לתקנו), ומנין יש ראיה גם שמותר להשתמש לאורה.  

<BR/>ה'''רמב"ן''' (כא א ד"ה הא) לעומת זאת תירץ, שהוא אמינא שכיון שבשבת אי אפשר להזדקק לה ולחזור ולהדליקה, ממילא גם אין צריך להקפיד שיהיו הפתילות והשמנים טובים, שכיון שאפשר שלא יכבו, גם אם כבו לא אכפת לן.

ה'''רי"ף''' (ט א) כתב שלמ"ד שמדליקין בשמנים ופתילות גרועים, מזה שהתיר להדליק בהם בשבת, יש ללמוד את '''שתי''' ההלכות, גם שאסור להשתמש לאורה דלמא אתי לאטויי, וגם שכבתה אין זקוק לה, שהרי בשבת אינו יכול להזדקק לה ולחזור ולהדליקה. מבואר בדבריו לכאורה שמההלכה הראשונה בלבד, כלומר שכבתה זקוק לה או אין זקוק לה, ניתן ללמוד אם מותר להדליק בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת.  

<BR/>ובאמת כתב ה'''רמב"ן''' שצריך לומר בדעתו, שההלכה השניה שמותר להשתמש לאורה, אינה מוכרחת בדברי רב הונא, אלא אמרו כן רק כדי שלא לחלוק על רב חסדא בתרתי אלא בחדא. כעין זה כתב גם ה'''רשב"א''' (כא א ד"ה הא) מדנפשיה בתירוץ שני.

==== טעם איסור השימוש לאור הנרות ====  

ב'''גמרא''' לא נתבאר מה טעם האיסור להשתמש לאורה, ונחלקו בדבר הראשונים.

<BR/>לעומת זאת דעת ה'''רמב"ן''' שלא משום קדושה שיש בהם הם אסורים, אלא שכל אף שאין בה קדושה אין לנהוג בה מנהג בזיון בשעת קיום המצוה עצמה, וכיון שהשימוש בהם אסור הרי שמקצה הוא אותם מדעתו עד סוף זמן המצוה ונאסרו בכל תשמישין שבעולם. כן העתיק ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה אמר ר' ירמיה) בפירוש שני, והסביר שדעת המתירים להשתמש לאורה, סוברים הם שלא כל תשמיש ביזוי הוא, דדווקא היכא שמתמש בגופו של נר, אבל כשמשתמש רק לאורו לאו בזוי הוא.  

   

=== הרצאת מעות כנגד נר חנוכה ===