הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

נוספו 8 בתים ,  12:13, 12 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 52: שורה 52:


שמואל הביא הלכה לגבי תרומת חלה בחוץ לארץ, שבטלה ברוב. רבה (שהיה כהן) היה מבטל אותה לכתחילה ואוכלה.
שמואל הביא הלכה לגבי תרומת חלה בחוץ לארץ, שבטלה ברוב. רבה (שהיה כהן) היה מבטל אותה לכתחילה ואוכלה.
== על איזה איסורים חל דין איסור ביטול איסור לכתחילה ==
בעקבות הגמרא ב'''ביצה''' (ד, ב) נחלקו על איזה איסורים חל דין איסור ביטול איסור לכתחילה.
=== איסורי תורה ===
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|'''אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה'''.
ואם ביטל הרי זה מותר ואעפ"כ קנסו אותו חכמים ואסרו הכל, ויראה לי שכיון שהוא קנס אין אוסרין תערובת זו אלא על זה העובר שביטל האיסור, אבל לאחרים הכל מותר.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%9B%D7%94| משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ה]}}
==== ספק איסור תורה ====
'''פאה"ש''' (פב) כתב על-פי פמ"ג{{מקור}} שאסור להפוך ספק איסור תורה לדרבנן כדי להתירו.
=== איסורים מדברי חכמים ===
==== ספק איסור מדברי חכמים ====
'''מעדה"ש''' (ל) כתב לגבי ספק איסור דרבנן, שלכו"ע מותר לבטלו לכתחילה. <ref>הדבר פשוט, מפני שספק איסור דרבנן מותר באכילה כמות שהוא.</ref>


== תוקף האיסור ==
== תוקף האיסור ==
שורה 79: שורה 64:
{{ציטוטון|ותירצו ב'''תוספות''' דמדאורייתא מבטלין, והא דאמרינן אין מבטלין, מ'''דרבנן''' אמרינן.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#.D7.93.D7.A3_.D7.A6.D7.97_.D7.A2.D7.9E.D7.95.D7.93_.D7.91;'''רשב"א''' על חולין צח:, ד"ה והתנן.]}}
{{ציטוטון|ותירצו ב'''תוספות''' דמדאורייתא מבטלין, והא דאמרינן אין מבטלין, מ'''דרבנן''' אמרינן.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%91%22%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%96#.D7.93.D7.A3_.D7.A6.D7.97_.D7.A2.D7.9E.D7.95.D7.93_.D7.91;'''רשב"א''' על חולין צח:, ד"ה והתנן.]}}


וכך גם כתב ה'''ר"ן''' (על חולין, לה: מדפי הרי"ף) בשם תוספות. הם תירצו את הגמרא שהחידוש המבואר בתורה לגבי ביטול הזרוע, הוא לא עצם ההיתר לבטלה, אלא שיש מצווה לבטלה, מה שאין כן בשאר איסורים, שבהם אין מצווה של ביטול איסור לכתחילה (ואפילו גנאי הוא לעושה כן).
וכך גם כתב ה'''ר"ן''' (על חולין, לה: מדפי הרי"ף) בשם תוספות. הם תירצו את הגמרא שהחידוש המבואר בתורה לגבי ביטול הזרוע, הוא לא עצם ההיתר לבטלה, אלא שיש מצווה לבטלה, מה שאין כן בשאר איסורים שבהם אין מצווה של ביטול איסור לכתחילה (ואפילו גנאי הוא לעושה כן).


ה'''ש"ך''' (יורה דעה, צט, ס"ק ז) הביא שה'''רמ"ע מפאנו''' (בשו"ת, סימן כז) סובר שתוקף האיסור מדרבנן.
ה'''ש"ך''' (יורה דעה, צט, ס"ק ז) הביא שה'''רמ"ע מפאנו''' (בשו"ת, סימן כז) סובר שתוקף האיסור מדרבנן.
שורה 85: שורה 70:
ה'''נו"ב''' (כו ד"ה ועכ"פ) כתב שכן דעת רוב הפוסקים. כך כתבו '''גרש"ק''' (שו"ת אלף לך שלמה יו"ד, קמו), '''ערוה"ש''' (צט, כז), ו'''תורת חסד''' (או"ח, כח, ח). הרב פפויפר (קיצוש"ע תערובות, ח, א הערה 3) כתב שנראה שזו מסקנת רבותינו האחרונים.
ה'''נו"ב''' (כו ד"ה ועכ"פ) כתב שכן דעת רוב הפוסקים. כך כתבו '''גרש"ק''' (שו"ת אלף לך שלמה יו"ד, קמו), '''ערוה"ש''' (צט, כז), ו'''תורת חסד''' (או"ח, כח, ח). הרב פפויפר (קיצוש"ע תערובות, ח, א הערה 3) כתב שנראה שזו מסקנת רבותינו האחרונים.


כך פסק ה'''חת"ס'''<ref>עיין או"ח, קכט ד"ה ומ"ש פר"מ וביו"ד שיט סוף ד"ה ועתה אחזה.</ref> (חו"מ, כב ד"ה אמנם אע"ג) אך הוסיף והסביר שנחלקו דווקא בתערובת לח בלח, אבל בתערובת יבש ביבש לכולי עלמא נחשב האיסור לאיסור דאורייתא<ref>מכיוון שבביטול איסור בתערובת לח בלח הוי כמבער איסור מהעולם, מה שאין כן בביטול יבש ביבש.</ref>. כך כתבו גם ה'''מהרי"ץ חיות''' (יומא סז:) ה'''נו"ב''' (עפ"י הדר"ת, מה ד"ה שלישית. הובא בפת"ש, צט, ג להלכה) ו'''ערוה"ש''' (צט, כז).  
כך פסק ה'''חת"ס'''<ref>עיין בדבריו על או"ח, קכט ד"ה ומ"ש פר"מ וביו"ד שיט סוף ד"ה ועתה אחזה.</ref> (חו"מ, כב ד"ה אמנם אע"ג) אך הוסיף והסביר שנחלקו דווקא בתערובת לח בלח, אבל בתערובת יבש ביבש לכולי עלמא נחשב האיסור לאיסור דאורייתא<ref>מכיוון שבביטול איסור בתערובת לח בלח הוי כמבער איסור מהעולם, מה שאין כן בביטול יבש ביבש.</ref>. כך כתבו גם ה'''מהרי"ץ חיות''' (יומא סז:) ה'''נו"ב''' (מה ד"ה שלישית. הובא בפת"ש, צט, ג להלכה) ו'''ערוה"ש''' (צט, כז).  
 
== על איזה איסורים חל דין איסור ביטול איסור לכתחילה ==
בעקבות הגמרא ב'''ביצה''' (ד, ב) נחלקו על איזה איסורים חל דין איסור ביטול איסור לכתחילה.
 
=== איסורי תורה ===
כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|'''אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה'''.
ואם ביטל הרי זה מותר ואעפ"כ קנסו אותו חכמים ואסרו הכל, ויראה לי שכיון שהוא קנס אין אוסרין תערובת זו אלא על זה העובר שביטל האיסור, אבל לאחרים הכל מותר.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%95_%D7%9B%D7%94&#124; משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה כ"ה]}}
 
==== ספק איסור תורה ====
'''פאה"ש''' (פב) כתב על-פי פמ"ג{{מקור}} שאסור להפוך ספק איסור תורה לאיסור דרבנן כדי להתירו.
 
=== איסורים מדברי חכמים ===
 
==== ספק איסור מדברי חכמים ====
'''מעדה"ש''' (ל) כתב לגבי ספק איסור דרבנן, שלכו"ע מותר לבטלו לכתחילה.<ref>הדבר פשוט, מפני שספק איסור דרבנן מותר באכילה כמות שהוא.</ref>


== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה ==
== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה ==
284

עריכות