הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב חלה בעיסה העשויה להתחלק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''{{תחרות כתיבה}'''} {{מקורות|ירושלמי בחלה (פ"א, ה"ה)|רמב"ם ביכורים ו, יט|שלחן ערוך יו"ד שכו, ב}} ה...")
 
שורה 1: שורה 1:
'''{{תחרות כתיבה}'''}
'''<nowiki>{{תחרות כתיבה}</nowiki>'''}
{{מקורות|ירושלמי בחלה (פ"א, ה"ה)|רמב"ם ביכורים ו, יט|שלחן ערוך יו"ד שכו, ב}}
{{מקורות|חלה (פ"א, ה"ה)||ירושלמי חלה א, ה|שלחן ערוך=יורה דיעה שכו, ב}}
הסוגיה הולכת לעסוק במקרה בו ישנה עיסה בשיעור חיוב חלה אך מתכוונים לחלק אותה לחתיכות קטנות או לאנשים שונים כמו במאפיה, בסאג', בגן הילדים, בהפרשת חלה משותפת לנשים.  
הסוגיה הולכת לעסוק במקרה בו ישנה עיסה בשיעור חיוב חלה אך מתכוונים לחלק אותה לחתיכות קטנות או לאנשים שונים כמו במאפיה, בסאג', בגן הילדים, בהפרשת חלה משותפת לנשים.  


שורה 16: שורה 16:
== 2. עשויה לחלק - באיזה אופן? ==
== 2. עשויה לחלק - באיזה אופן? ==
''הדיון באחרונים:'' כאשר אנו בוחנים את הביטוי "עיסה העשויה לחלק בבצק" ניתן לתת לו כמה משמעויות בהתאם לאופי הפטור:  האם מדובר שהעיסה מתחלקת לעיסות קטנות גרידא למרות שמדובר בבעלות אחת או שמא דווקא חלוקה לבעלויות שונות או אולי רק לזמנים שונים של אפיה. המשנה מביאה שני מקרים: האחד, נחתום שעשה שאור לחלק שייתכן שיעשהו פת בהתאם לנסיבות והשני מקרה של נשים שנתנו קמח לנחתום שיעשה להם שאור ויחלק להם. משני המקרים עולה שחלוקת הבצק ממעטת את שיעור העיסה כדי להפטר מחיוב חלה רק כאשר מדובר בחלוקה לאנשים שונים וממילא לבעלויות שונות. אולם, אם רק יחלקו את הבצק לחתיכות קטנות אין בכוח הדבר להפקיע את חיוב החלה. הסברא היא שבעלויות שונות יוצרות הקפדה לבל יתערבו החתיכות זו בזו וממילא הן מקבעות את החלוקה להיות בת קיימא באופן שממעט בשיעור העיסה לכשתיהיה לחם. זו הסיבה שישנה כאן הפקעה מחיוב חלה אף שהיתה בעת הלישה עיסה בת שיעור המחייב בהפרשת חלה.  
''הדיון באחרונים:'' כאשר אנו בוחנים את הביטוי "עיסה העשויה לחלק בבצק" ניתן לתת לו כמה משמעויות בהתאם לאופי הפטור:  האם מדובר שהעיסה מתחלקת לעיסות קטנות גרידא למרות שמדובר בבעלות אחת או שמא דווקא חלוקה לבעלויות שונות או אולי רק לזמנים שונים של אפיה. המשנה מביאה שני מקרים: האחד, נחתום שעשה שאור לחלק שייתכן שיעשהו פת בהתאם לנסיבות והשני מקרה של נשים שנתנו קמח לנחתום שיעשה להם שאור ויחלק להם. משני המקרים עולה שחלוקת הבצק ממעטת את שיעור העיסה כדי להפטר מחיוב חלה רק כאשר מדובר בחלוקה לאנשים שונים וממילא לבעלויות שונות. אולם, אם רק יחלקו את הבצק לחתיכות קטנות אין בכוח הדבר להפקיע את חיוב החלה. הסברא היא שבעלויות שונות יוצרות הקפדה לבל יתערבו החתיכות זו בזו וממילא הן מקבעות את החלוקה להיות בת קיימא באופן שממעט בשיעור העיסה לכשתיהיה לחם. זו הסיבה שישנה כאן הפקעה מחיוב חלה אף שהיתה בעת הלישה עיסה בת שיעור המחייב בהפרשת חלה.  
יש המסיקים מכאן שהיכן שנהוג להכין עיסה גדולה על דעת לחלק כיכרות לאחר האפיה, הרי שאין העיסה מתחייבת בחלה כלל. כ כתב המנחת יצחק (י, קב) בשם שו"ת ארץ הצבי (ס' מט) וחשש לשיטתו שיפריש בלא ברכה בהליכות שלמה (יט, יח).  הם לומדים זאת מדברי הברטנורא (חלה א, ז) שמפרש שהנחתום חייב בחלה כיון "שדעתו אם לא ימצא קונים שיעשנו עיסה ויאפה אותה כולה כאחת", מקשה בשו"ת ארץ הצבי:
יש המסיקים מכאן שהיכן שנהוג להכין עיסה גדולה על דעת לחלק כיכרות לאחר האפיה, הרי שאין העיסה מתחייבת בחלה כלל. כ כתב ה'''מנחת יצחק''' (י, קב) בשם '''שו"ת ארץ הצבי''' (ס' מט) וחשש לשיטתו שיפריש בלא ברכה '''בהליכות שלמה''' (יט, יח).  הם לומדים זאת מדברי '''הברטנורא''' (חלה א, ז) שמפרש שהנחתום חייב בחלה כיון "שדעתו אם לא ימצא קונים שיעשנו עיסה ויאפה אותה כולה כאחת", מקשה בשו"ת ארץ הצבי:
וקשה אפילו לא יאפנו כולו כאחת, אם לא ימצא קונים בשעת היותו בצק, רק אחר אפי', א"כ אין דעתו לחלקו בצק וחייבת, וע"כ כיון דבאמת מחלקה לחלקים בהיותה בצק, רק דלא יתן לאחר עד מחר, אפילו זה חשוב ע"ד לחלק ופטורה, לפי"ז צ"ע על מה סומכין העולם שאופין שיעור חלה מצומצם ושולחין ממנו לצאצאיהם הדרים באותו העיר, והם רגילים בכך בכל שבוע, וא"כ דעתם לכך בשעת גלגול, וא"כ היאך מברכין על הפרשת חלה כיון דהוי ע"ד לחלק, ולע"ד ראוי להזהיר ע"ז שאם אין בחלקם הנשאר אצלם בשיעור חלה יפרישו חלה בלא ברכה.
וקשה אפילו לא יאפנו כולו כאחת, אם לא ימצא קונים בשעת היותו בצק, רק אחר אפי', א"כ אין דעתו לחלקו בצק וחייבת, וע"כ כיון דבאמת מחלקה לחלקים בהיותה בצק, רק דלא יתן לאחר עד מחר, אפילו זה חשוב ע"ד לחלק ופטורה, לפי"ז צ"ע על מה סומכין העולם שאופין שיעור חלה מצומצם ושולחין ממנו לצאצאיהם הדרים באותו העיר, והם רגילים בכך בכל שבוע, וא"כ דעתם לכך בשעת גלגול, וא"כ היאך מברכין על הפרשת חלה כיון דהוי ע"ד לחלק, ולע"ד ראוי להזהיר ע"ז שאם אין בחלקם הנשאר אצלם בשיעור חלה יפרישו חלה בלא ברכה.
בשו"ת ארץ הצבי הניח שכוונת הברטנורא במילה כולה כאחת היתה להוציא מכלל אפשרות מציאות של אפיית לחמים נפרדים שאע"פ שיקחום לקוחות שימצאו אחרי האפיה כבר הופקע חיוב חלה.   
בשו"ת ארץ הצבי הניח שכוונת הברטנורא במילה כולה כאחת היתה להוציא מכלל אפשרות מציאות של אפיית לחמים נפרדים שאע"פ שיקחום לקוחות שימצאו אחרי האפיה כבר הופקע חיוב חלה.   
אולם, המדייק בלשון הירושלמי יראה כי הנחתום יוצר שאור שכלל לא נועד לאפיה אלא לחלוקה להתפיח עיסות אחרות ובזה יש מקום להיפטר כיון אין כל כוונת אפיה משותפת. ממילא כוונת הברטנורא היא לומר שאם כוונתו לעשות עיסה שנאפית במקום אין זה משנה אם דעתו היתה לחלקה כיון שאפאה כולה באותו פרק זמן הרי החיוב נותר על כנו. זו הסיבה שגם במאפיות בזמננו חייבים להפריש חלה למרות שדעתו בהכרח למכור זאת לאנשים נפרדים ולא יקח זאת לביתו כיון שמדובר מראש בעשיית עיסה שמתחלקת לאחר אפיה ולא בשאור שנאפה בבתים הפרטיים. כדברינו שהכל תלוי באנשים שונים שמקבלים את הבצק בהיותו בצק כתבו אחרונים רבים (גר"א ס"ק ז, ב"ח, לבוש, פרישה ס"ק ג, ש"ך ס"ק ה).  
אולם, המדייק בלשון הירושלמי יראה כי הנחתום יוצר שאור שכלל לא נועד לאפיה אלא לחלוקה להתפיח עיסות אחרות ובזה יש מקום להיפטר כיון אין כל כוונת אפיה משותפת. ממילא כוונת הברטנורא היא לומר שאם כוונתו לעשות עיסה שנאפית במקום אין זה משנה אם דעתו היתה לחלקה כיון שאפאה כולה באותו פרק זמן הרי החיוב נותר על כנו. זו הסיבה שגם במאפיות בזמננו חייבים להפריש חלה למרות שדעתו בהכרח למכור זאת לאנשים נפרדים ולא יקח זאת לביתו כיון שמדובר מראש בעשיית עיסה שמתחלקת לאחר אפיה ולא בשאור שנאפה בבתים הפרטיים. כדברינו שהכל תלוי באנשים שונים שמקבלים את הבצק בהיותו בצק כתבו אחרונים רבים ('''גר"א''' ס"ק ז, '''ב"ח''', '''לבוש''', '''פרישה''' ס"ק ג, '''ש"ך''' ס"ק ה).  
'''טקסט מודגש'''אכן, באחרונים מצאנו גם הגדרות אחרות לדין עיסה העשויה לחלק שאין להפריש בהם :
 
א. בית אפרים (שו"ת יו"ד ס"ט)  כתב שהפטור הינו דווקא אם הוי חלוקה המתקיימת לעולם, אך אם דעתו לצרפו בעת אפייה או בסוף נותנים לסל אחד אז חייב לברך. לדבריו חלוקה לאנשים שונים אינה אלא דוגמא לחלוקה המתקיימת וה"ה כל חלוקה דומה לזה.  
אכן, באחרונים מצאנו גם הגדרות אחרות לדין עיסה העשויה לחלק שאין להפריש בהם :
ב. מעדני מלך (הובא בפת"ש) כתב שצריך שיאפו בזמן אחד אולם אם מחלקים את העיסה באופן כזה שלא אופים את הכול עכשיו (אפילו אם זה בכמה פעמים בתנור) אז נחשב כחלוקה ופטור. הצל"ח ברכות שם דוחה זאת בטענה שהיה לו לר' יחאל מפריס בתוספות לומר חילוק זה במפורש.
א. '''בית אפרים''' (שו"ת יו"ד ס"ט)  כתב שהפטור הינו דווקא אם הוי חלוקה המתקיימת לעולם, אך אם דעתו לצרפו בעת אפייה או בסוף נותנים לסל אחד אז חייב לברך. לדבריו חלוקה לאנשים שונים אינה אלא דוגמא לחלוקה המתקיימת וה"ה כל חלוקה דומה לזה.  
ג. חזו"א (זרעים ליקוטים סי' ב', ס"ק ב-ג) - "אם דעתו לחלקו רק משום שרוצה בפתין קטנות... לא מקרי ע"מ לחלק... אבל אם מקפיד על חלוקתן וחשוב לו שלא יגעו וישכו זה את זה, אזי נחשב כ"על מנת לחלק" ופטור".  
ב. '''מעדני מלך''' (הובא בפת"ש) כתב שצריך שיאפו בזמן אחד אולם אם מחלקים את העיסה באופן כזה שלא אופים את הכול עכשיו (אפילו אם זה בכמה פעמים בתנור) אז נחשב כחלוקה ופטור. '''הצל"ח''' ברכות שם דוחה זאת בטענה שהיה לו לר' יחאל מפריס בתוספות לומר חילוק זה במפורש.
ג. '''חזו"א''' (זרעים ליקוטים סי' ב', ס"ק ב-ג) - "אם דעתו לחלקו רק משום שרוצה בפתין קטנות... לא מקרי ע"מ לחלק... אבל אם מקפיד על חלוקתן וחשוב לו שלא יגעו וישכו זה את זה, אזי נחשב כ"על מנת לחלק" ופטור".  
 
לסיכום, בגני הילדים מחלקים את הלחמניות לאחר שאפו אותן באותו תנור ולכן נראה שצריך להפריש חלה בברכה אף על פי שמחלקים זאת בין הילדים לבסוף. אם הגננת מזכה לכל ילד את חלקו ואף שמו מסומן על חלקו ממש קודם האפיה אין לברך על ההפרשה כי זה נחשב חלוקה בבצק לאנשים שונים. במקרה שמכינים עיסה וכל אחד אופה את חלקו בבית אין להפריש חלה כלל. אמנם, כיון שמדובר במעשה חינוכי יש מקום לברך כדי ללמד את הילדים את הברכה.
לסיכום, בגני הילדים מחלקים את הלחמניות לאחר שאפו אותן באותו תנור ולכן נראה שצריך להפריש חלה בברכה אף על פי שמחלקים זאת בין הילדים לבסוף. אם הגננת מזכה לכל ילד את חלקו ואף שמו מסומן על חלקו ממש קודם האפיה אין לברך על ההפרשה כי זה נחשב חלוקה בבצק לאנשים שונים. במקרה שמכינים עיסה וכל אחד אופה את חלקו בבית אין להפריש חלה כלל. אמנם, כיון שמדובר במעשה חינוכי יש מקום לברך כדי ללמד את הילדים את הברכה.
במקרה שאופים על גבי סאג' נראה שאין מקום לחייב בהפרשת חלה כלל, כיון שכל אחד שאופה אוכל זאת מיד ולא מצרפים את הכול בסל אחד. אם אופים ומניחים בסל ורק אחר כך מחלקים, מחויבים בחלה.  
במקרה שאופים על גבי סאג' נראה שאין מקום לחייב בהפרשת חלה כלל, כיון שכל אחד שאופה אוכל זאת מיד ולא מצרפים את הכול בסל אחד. אם אופים ומניחים בסל ורק אחר כך מחלקים, מחויבים בחלה.  
לגבי חלות בבית, אם אנו מחלקים את העיסה לחלות קטנות, חייבים בברכה אם נאפה הכול לאדם אחד בתנור אחד וגם אם מחלק לאחר אפיה לאנשים שונים. אך:
לגבי חלות בבית, אם אנו מחלקים את העיסה לחלות קטנות, חייבים בברכה אם נאפה הכול לאדם אחד בתנור אחד וגם אם מחלק לאחר אפיה לאנשים שונים. אך:
א. אם מקפיא חלק מהעיסה לשבת אחרת - לדעת המעדני מלך פטור מחלה, והשש"כ (מב, יא) חשש לו וכתב שיפריש ללא ברכה.  
א. אם מקפיא חלק מהעיסה לשבת אחרת - לדעת המעדני מלך פטור מחלה, '''והשש"כ''' (מב, יא) חשש לו וכתב שיפריש ללא ברכה.  
ב. מכין מהעיסה מאפים מטעמים שונים - בין אם מכין חלות מטעמים שונים או שמכין גם חלה וגם עוגה. במקרה זה השש"כ (שם) מכריע כחזו"א שפטור לגמרי אם מקפיד שלא יתערבבו זו בזו.
ב. מכין מהעיסה מאפים מטעמים שונים - בין אם מכין חלות מטעמים שונים או שמכין גם חלה וגם עוגה. במקרה זה השש"כ (שם) מכריע כחזו"א שפטור לגמרי אם מקפיד שלא יתערבבו זו בזו.


[[קטגוריה: כשרות: הפרשת חלה]]
[[קטגוריה: כשרות: הפרשת חלה]]
3

עריכות

תפריט ניווט