הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין (עריכה)
גרסה מ־21:51, 5 ביולי 2017
, 21:51, 5 ביולי 2017←מדורה, ביצה, קדרה ומטה
נתן יעקבזון (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת כ א|שבת קלז ב-קלח א | {{מקורות|שבת כ א|שבת קלז ב-קלח א, ביצה לב ב-לג א|||יום טוב ד יד|אורח חיים שטו ג,ו,ז,ט}} | ||
דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין, והאופנים המותרים לעשותם. | דברים שאסרו חכמים גזירה משום בנין ואהל, והאופנים המותרים לעשותם. | ||
==תליית משמרת== | ==תליית משמרת== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר"א במחלוקותו על המג"א בזה. | וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר"א במחלוקותו על המג"א בזה. | ||
==מדורה, ביצה, קדרה | == מדורה, ביצה, קדרה, מטה וחבית== | ||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין | ה'''משנה''' (ביצה לב ב) אומרת שאסור לקרב שני חביות ולהניח על גביהם קדירה. ואיסור זה מתפרש בגמרא ע"פ מימרא דרב יהודה. | ||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין הוי כשינוי ומותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה. | |||
===מדורה=== | ===מדורה=== | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
<BR />כדברי ראשונים אלו משמע גם ב'''רי"ד''' בפסקיו (ד"ה אמר רב יהודה). | <BR />כדברי ראשונים אלו משמע גם ב'''רי"ד''' בפסקיו (ד"ה אמר רב יהודה). | ||
לעומתם ה'''רמב"ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין | לעומתם ה'''רמב"ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין האהל, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי"ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א), וכן כתב ה'''מאירי''' (לב ב ד"ה כשאדם). | ||
אמנם יש להעיר שבגמרא שבת קלט. הוזכר היתר עשיית מיטה משום אהל, וכן הוא ברמב"ם (שבת כב,כח), א"כ אפשר שדרך בנין שנאמר בגמרת ביצה ענינה בונה אהל. | |||
===ביצה=== | ===ביצה=== | ||
| שורה 44: | שורה 48: | ||
<BR />אבל '''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר"ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה. | <BR />אבל '''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר"ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה. | ||
<BR />גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יח א ד"ה האי) התקשה בדברי רש"י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'. | <BR />גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יח א ד"ה האי) התקשה בדברי רש"י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'. | ||
בגמרא שבת קלח. אמר אביי: מטה וכסא טרסקל ואסלא - מותר לנטותן לכתחילה.רש"י פירש שמדובר במיטה מחוברת העומדת זקופה ומותר לו ליישבה, וכסא טרסקל מדובר בכסא שמושבו עשוי עור וכשהוא מקופל מותר לפותחו ולמותחו. א"כ זהו קולא שנאמר בדבר הדומה לאהל, שבאופן שהוא עשוי כולו ורק מיישבו, או שכל חלקיו מחוברים רק הוא מקופל מותר לפותחו. | |||
נמצא ג' היתרים ב'דומה לאהל' שלא מצינו ב'אהל גמור', א. עשיית גג לבד, ב. עשייה ממעלה למטה, ג. 'כסא טרסקל' - עשוי כולו והוא מיישבו או פותחו. | |||
=== כיסוי חבית === | |||
בגמרא שבת קלט: אמר רב: האי פרונקא, אפלגיה דכובא - שרי, אכוליה כובא - אסור. כלומר: בגד שמכסה בו חבית של יין, אם מכסה רק חציו מותר אבל לכסות כולו אסור. '''רש"י''', '''רבינו חננאל''' (מח.), רמב"ם ותוס' פירשו איסורו מענין אהל, אבל הראב"ד והרשב"א פירשו איסורו משום משמר - שמא יבוא על ידי כך לשמר. | |||
תוס' פירש שלא אסרו אלא כשהחבית רחבה הרבה, וברשב"א (בביאור שי' רש"י) כתב שלא נאסר אלא כשחסר מן היין טפח. | |||
נמצא שצריך ג' תנאים לאסור בכיסוי חבית, א. לכסות כולו, ב. רחב הרבה, ג. שחסר מן היין הטפח. | |||
סיבת הכיסוי: בט"ז מבואר שהוא להגן שלא יפול עפר לתוכו, בשו"ע הרב מבואר שהוא להגן שלא יכנסו זבובים לתוכו, אבל ה'גן המלך' (הביאו רעק"א על השו"ע) כתב שהאויר מועיל ליין שלא ידוף ריחו. | |||
=== | ===היתרים אלו לגבי אהל גמור (הנעשה להגן מפני החמה או הגשמים)=== | ||
היתר מעלה למטה: הוא סוגיא בשבת מג: שהתירו לעשות אהל עראי להגן על חי לצורך מת, רש"י תוס' רשב"א ריטב"א בעה"מ ור"ן כולם פירשו שהוא היתר ממעלה למטה, אמנם הרמב"ם פירש באופן אחר, ופירשוהו הכס"מ והגר"ז שהותר רק משום צער החי מהשמש, וכך מצינו בספר הישר לר"ת שהותר כן משום צער החי מפני החמה, עוד אפשר דלהרמב"ם שפירש שכ"א מביא מחצלת ופורס וכשמתסלקים נעשה אהל משופע א"כ אינו אסור משום אהל. | |||
השו"ע סי' שי"א העתיק לשון הרמ', ובסי' שט"ו לא הזכיר היתר ממעלה למטה באהל גמור. רק החזו"א כתב כן להלכה ע"פ הגמ' מג: הנ"ל (ועפי"ז סתמו בארחותת שבת | |||
היתר 'כסא טרסקל': לגבי אהל גמור לא מצינו כלל לראשונים והטור שו"ע, ואדרבה ממה שהוזכר היתר זה רק אצל הדומים לאהל (מיטה, כמבואר בביצה לג.) יש מקום לאמר שאינו היתר באהל גמור, אמנם המג"א כתב להתיר פתיחת חופה ע"פ 'כסא טרסקל', הנודע ביהודה כתב ליישבו שחופה אינה אהל גמור כאהל לצל, רק לכבוד. אבל החזו"א כתב להתיר ע"פ המג"א לפתוח אהל גמור וכן ליישב 'מגדל העשוי לצל' הנטוי על צידU | |||
==להלכה== | ==להלכה== | ||
רש"י כתב (לג א ד"ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי"ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]]. | רש"י כתב (לג א ד"ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי"ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]]. | ||