הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת מעין שבע"

הוסרו 3 בתים ,  18:10, 3 באפריל 2017
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12: שורה 12:
==טעם התקנה==
==טעם התקנה==
עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה.
עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה.
<BR/>וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. וכ"כ ה'''ריטב"א''' (ראש השנה יא ב ד"ה לילה). וה'''מאירי''' (פסחים ק ב ד"ה בני אדם).
<BR/>וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. וכ"כ ה'''ריטב"א''' (ראש השנה יא ב ד"ה לילה) וה'''מאירי''' (פסחים ק ב ד"ה בני אדם).


וב'''ירושלמי''' (ברכות ח א, פסחים י ב) משמע שלא נתקנה ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין ואי אפשר להם לקדש, שהיו אומרים ברכת מעין שבע ויוצאים בזה ידי חובת קידוש בבית הכנסת.
ב'''ירושלמי''' (ברכות ח א, פסחים י ב) משמע שלא נתקנה ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין ואי אפשר להם לקדש, שהיו אומרים ברכת מעין שבע ויוצאים בזה ידי חובת קידוש בבית הכנסת.


==אמירתה ביחיד==
==אמירתה ביחיד==
משתמש אלמוני