הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"

נוספו 1,570 בתים ,  06:43, 10 בפברואר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 72: שורה 72:
<BR/>ובאמת ה'''אליה רבה''' (יג) העיר בזה בקצרה על הטור, שלא השוו הר"ר יוסף והראב"ד אלא במה ששוללים ברכה על מיחוש, אבל בכל זאת חלוקים הם, שלפי הר"ר יוסף אפילו בלא סכנה מברך.
<BR/>ובאמת ה'''אליה רבה''' (יג) העיר בזה בקצרה על הטור, שלא השוו הר"ר יוסף והראב"ד אלא במה ששוללים ברכה על מיחוש, אבל בכל זאת חלוקים הם, שלפי הר"ר יוסף אפילו בלא סכנה מברך.
<BR/>גם ה'''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=441 (ט)] תמה על הטור בזה, שהרי הרמב"ן אינו חולק על הר"ר יוסף המובא בתוס' אלא על הראב"ד שמצריך מכה של חלל, וכן על הערוך שאומר אפילו מיחוש. וכתב ליישב דברי הטור, שסובר שיש רק חילוק בין חולי שיש בו סכנה לחולי שאין בו סכנה, ולפי זה יש לפרש גם נפל למיטה לצדדים, שלפי התוס' הכוונה חולי שיש בו סכנה, שבא לאפוקי מיחוש, ואילו הרמב"ן במפורש בא לאפוקי מכה של חלל, ולכן מפרש בדבריו שנפל למיטה הוא אפילו בחולי שאין בו סכנה. אבל מסיק המאמר מרדכי שיותר נכון שיש ג' חלוקות בדבר - מיחוש, נפל למיטה וסכנה.
<BR/>גם ה'''מאמר מרדכי''' כרמי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20376&st=&pgnum=441 (ט)] תמה על הטור בזה, שהרי הרמב"ן אינו חולק על הר"ר יוסף המובא בתוס' אלא על הראב"ד שמצריך מכה של חלל, וכן על הערוך שאומר אפילו מיחוש. וכתב ליישב דברי הטור, שסובר שיש רק חילוק בין חולי שיש בו סכנה לחולי שאין בו סכנה, ולפי זה יש לפרש גם נפל למיטה לצדדים, שלפי התוס' הכוונה חולי שיש בו סכנה, שבא לאפוקי מיחוש, ואילו הרמב"ן במפורש בא לאפוקי מכה של חלל, ולכן מפרש בדבריו שנפל למיטה הוא אפילו בחולי שאין בו סכנה. אבל מסיק המאמר מרדכי שיותר נכון שיש ג' חלוקות בדבר - מיחוש, נפל למיטה וסכנה.
<BR/>כדבריו מוכח ב'''שו"ת הרדב"ז''' (ג תקעב) ששלושה מחלוקות בדבר כנ"ל, והכריע כסברה האמצעית וכדעת השלחן ערוך שבנפל למיטה מברך הגומל.
<BR/>כדבריו מוכח ב'''שו"ת הרדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=413&hilite= (ג תקעב)] ששלושה מחלוקות בדבר כנ"ל, והכריע כסברה האמצעית וכדעת השלחן ערוך שבנפל למיטה מברך הגומל.


ה'''שלחן ערוך''' (ח) כתב שבכל חולי צריך לברך אם עלה למיטה וירד. וזהו כדברי הרמב"ן. והעיר ה'''משנה ברורה''' (כד) שאם לא עלה למיטה אלא רק יש לו מיחוש בעלמא, אינו מברך.
<BR/>ה'''רמ"א''' שם כתב בשם יש אומרים שאינו מברך אלא על חולי שיש בו סכנה כמכה של חלל.
<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (ד) פסק כדעת מרן השלחן ערוך, וכן הביא ה'''מגן אברהם''' (ח) וכתב שכן נוהגים קצת, וכן היא דעת הרב '''אליה רבה''' (יג) הנזכר לעיל. והובאו דבריהם ב'''משנה ברורה''' (כח) בלא הכרעה.
ה'''טורי זהב''' (ה) הוסיף על דברי הרמ"א, שהוא הדין לחולה שמוטל במיטה יותר מג' ימים, ואחריו כתב כן ב'''חיי אדם''' (א סה ו) שאינו נקרא חולה אלא שנפל למיטה לא פחות מג' ימים.
<BR/>וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה כגון) כתב שדברי הט"ז אינם מתיישבים אלא לדעת מרן, כיון שלדעת הרמ"א בעינן על כל פנים מכה של חלל, ואמנם גם לדעת המחבר אין לזה ענין, שהרי אפילו בפחות מג' ימים מברך אם נפל למיטה. וסיים שם הבה"ל שאפשר שהט"ז כתב דרך הכרעה לפשר בין דעת מרן לרמ"א.
====מיחוש קבוע====
====מיחוש קבוע====
כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' (א פב) שאף במיחוש קבוע שבא מזמן לזמן, צריך לברך כל פעם שיעמוד מחוליו, ואדרבה כל שהוא קבוע הוא חזק יותר.
כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' (א פב) שאף במיחוש קבוע שבא מזמן לזמן, צריך לברך כל פעם שיעמוד מחוליו, ואדרבה כל שהוא קבוע הוא חזק יותר.