10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
<BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | <BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | ||
ב'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) העירו שבגמרא לא סידרו את הארבעה לפי הסדר שמסודרים הם במזמור, שבמזמור מסידר המסוכנים תחילה, ואילו בגמרא נקט המצויים תחילה. | ב'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) העירו שבגמרא לא סידרו את הארבעה לפי הסדר שמסודרים הם במזמור, שבמזמור מסידר המסוכנים תחילה, ואילו בגמרא נקט המצויים תחילה. וכן כתב '''רב האי גאון''' (הובא בשיטה מקובצת). | ||
===יורדי הים=== | ===יורדי הים=== | ||
===הולכי מדברות=== | ===הולכי מדברות=== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===חבוש שנשתחרר=== | ===חבוש שנשתחרר=== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך. | כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ארבעה) שדווקא חולה שנפל למטה צריך לברך, אבל אם רק חש בראשו או במעיו ואינו מוטל במיטה, אינו מברך. | ||
<BR/>וכן כתב ב'''שיטה מקובצת''' בשם '''רב האי גאון''' שדווקא חולה שנפל למשכב צריך לברך, ואף אם אין בו סכנה. אמנם הוסיף בשם ה'''ערוך''' שאפילו חש בראשו או במעיו צריך לברך אחר שנתרפא אף אם לא נפל למשכב. | |||
===אם מברכים על ניסים שקרו לאדם=== | ===אם מברכים על ניסים שקרו לאדם=== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
===מחלוקת הראשונים=== | ===מחלוקת הראשונים=== | ||
ה'''רי"ף''' (ברכות מג א) לא הביא קושיית רב אשי, אלא רק דברי אביי ומר זוטרא שצריך עשרה וצריך שיהיו שנים מהם רבנן.<BR/> | |||
וה'''רא"ש''' (ט ג) כתב כיון דלא איפשטא עבדינן לחומרא, ובעינן תרווייהו, כלומר עשרה ועוד שנים חכמים. והוסיף הרא"ש שהרי"ף לא כתב כן, כלומר שברי"ף משמע שדי בכך שיהיו שני החכמים חלק מן העשרה. | |||
<BR/>וב'''תוספות''' כתבו (ד"ה ואימא) שיש לנהוג לחומרא ולברך אפילו אין שני חכמים בקהל, אבל עשרה על על פנים בעינן. | |||
<BR/>ב'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) הבין בדברי הרי"ף שסובר כתוספות שאין צורך כלל בשני חכמים אלא די בקהל של עשרה כלשהם. והוסיף שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. | |||
==כשאחר מברך== | ==כשאחר מברך== | ||
בסוף הסוגיה מביאה הגמרא מעשה ברב יהודה שהיה חולה ונתרפא, עלו לבקרו רב חנא בגדתאה ורבנן, ואמרו לו: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא" כלומר 'ברוך ה' שהביאך אלינו ולא הביאך לעפר'. אמר להם רב יהודה שבכך פטרו הם אותו מלהודות בברכת הגומל. ומוסיפה הגמרא שמדובר שהיו שם עשרה, וכן שענה רב יהודה 'אמן' אחריהם, שאם לא כן לא יצא ידי חובה בברכתם. | בסוף הסוגיה מביאה הגמרא מעשה ברב יהודה שהיה חולה ונתרפא, עלו לבקרו רב חנא בגדתאה ורבנן, ואמרו לו: "בריך רחמנא דיהבך ניהלן ולא יהבך לעפרא" כלומר 'ברוך ה' שהביאך אלינו ולא הביאך לעפר'. אמר להם רב יהודה שבכך פטרו הם אותו מלהודות בברכת הגומל. ומוסיפה הגמרא שמדובר שהיו שם עשרה, וכן שענה רב יהודה 'אמן' אחריהם, שאם לא כן לא יצא ידי חובה בברכתם. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
===עד מתי מותר לברך=== | ===עד מתי מותר לברך=== | ||
כתב ה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה מר זוטרא) שאם אין עשרה, ימתין מלברך עד שלושים יום שמא יזדמן לו מנין ויקיים מצוה כהלכתה, ואם לאחר שלושים יום לא מצא עשרה יברך ביחיד. | |||
[[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]] | [[קטגוריה:ברכות השבח וההודאה]] | ||
[[קטגוריה:ברכות נד:]] | [[קטגוריה:ברכות נד:]] | ||
[[קטגוריה:ברכות פרק י]] | [[קטגוריה:ברכות פרק י]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן ריט]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן ריט]] | ||