הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:יהרג ואל יעבור, סנהדרין עה."

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
== ה"בית יוסף" ==
== ה"בית יוסף" ==


בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד"  הביא תשובה מתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן כנראה משום שהרא"ש הרי"ף ועוד רק ציטטו את הגמרא ועל כן אין סמך מובהק לפסוק מדבריהם. כתב הבית יוסף שמשמע קצת מדבריו(התשובה לעיל) שיהיה מותר אם יהיה פיקוח נפש, ותירץ שהרמב"ן בתשובתו(-אין זה אלא הרשב"א אלא הם מיוחסות לרמב"ן) הלך רק לפי טעמו שלו(הרמב"ן) שנגיעה היא מדרבנן ולכן אין כאן אביזרא דגילוי עריות ומותר כשיהיה פיקוח נפש(הגר"א בסימן כ בשו"ע סימן קצה סעיף טז-יז הסביר שדעתו היא שכל לאו המשוייך ל3 החמורות יהיה ביהרג ואל יעבור, ולכן פה בדרבנן אינו ביהרג ואל יעבור. מה שמביא ראיה לפירושנו שדיבור מאחורי הגדר הכוונה ב"ייחוד" האיש עם האשה שכן זהו איסור דאורייתא ולא דרבנן וכל מה שאסרו בגמרא ביהרג ואל יעבור זה איסור דאורייתא) וסיים בצריך עיון. אך אם נסביר כדפירושנו לעיל מובן למה בפיקוח נפש במקרה הנ"ל(רופא ואשתו נידה) יהיה מותר. וגם לא יהיה צריך עיון, שכן זה גם לדעת הרמב"ם שנגיעה היא איסור דאורייתא שכן אין כאן אביזרא דגילוי עריות. וגם זה התשובות המיוחסות לרמב"ן ואינם אלא תשובת הרשב"א ולכן תירוץ הבית יוסף שהרמב"ן הלך לפי טעמו שלו, אינו, שכן זה הרשב"א.
בבית יוסף סימן קצה דיבור המתחיל "וכתב עוד"  הביא תשובה מתשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן כנראה משום שהרא"ש הרי"ף ועוד רק ציטטו את הגמרא ועל כן אין סמך מובהק לפסוק מדבריהם. כתב הבית יוסף שמשמע קצת מדבריו(התשובה לעיל) שיהיה מותר אם יהיה פיקוח נפש, ותירץ שהרמב"ן בתשובתו(-אין זה אלא הרשב"א אלא הם מיוחסות לרמב"ן) הלך רק לפי טעמו שלו(הרמב"ן) שנגיעה היא מדרבנן ולכן אין כאן אביזרא דגילוי עריות ומותר כשיהיה פיקוח נפש(הגר"א בסימן כ בשו"ע סימן קצה סעיף טז-יז הסביר שדעתו היא שכל לאו המשוייך ל3 החמורות יהיה ביהרג ואל יעבור, ולכן פה בדרבנן אינו ביהרג ואל יעבור. מה שמביא ראיה לפירושנו שדיבור מאחורי הגדר הכוונה ל"ייחוד" האיש עם האשה שכן זהו איסור דאורייתא ולא דרבנן וכל מה שאסרו בגמרא ביהרג ואל יעבור זה איסור דאורייתא) וסיים בצריך עיון. אך אם נסביר כדפירושנו לעיל, מובן למה בפיקוח נפש במקרה הנ"ל(רופא ואשתו נידה) יהיה מותר. וגם לא יהיה צריך עיון, שכן זה גם לדעת הרמב"ם שנגיעה היא איסור דאורייתא שכן אין כאן אביזרא דגילוי עריות. וגם זה התשובות המיוחסות לרמב"ן ואינם אלא תשובת הרשב"א ולכן תירוץ הבית יוסף שהרמב"ן הלך לפי טעמו שלו, אינו, שכן זה הרשב"א.
פסק השו"ע סימן קצה סעיף יז:  
 
 
== פסק השו"ע סימן קצה סעיף יז: ==
 
בפשטות השו"ע פוסק שאין לרופא לממש דופק אשתו חולה זה כאשר אין בה סכנה(פיקוח נפש) שכן לא כתב במפורש שמדובר במקרה של פיקוח נפש אלא כתב בפשטות כבמקרה רגיל שאסור לעשות כן(וכן דייק בשו"ת זרע אמת חלק ג' חלק יורה דעה סימן קטז), וכדמשמע לבית יוסף בתשובת הרשב"א המיוחסת לרמב"ן.  
בפשטות השו"ע פוסק שאין לרופא לממש דופק אשתו חולה זה כאשר אין בה סכנה(פיקוח נפש) שכן לא כתב במפורש שמדובר במקרה של פיקוח נפש אלא כתב בפשטות כבמקרה רגיל שאסור לעשות כן(וכן דייק בשו"ת זרע אמת חלק ג' חלק יורה דעה סימן קטז), וכדמשמע לבית יוסף בתשובת הרשב"א המיוחסת לרמב"ן.  
חיזוק נוסף לדעה זו בפסיקת השו"ע היא שבסימן קנז בו מפורטים המצבים בהם יש ציווי של יהרג ואל יעבור לא מוזכר שום ציווי במקרה של אביזרייהו דגילוי עריות וכן גם אינו מוזכר איסור של אביזייהו דעבודה זרה או שפיכות דמים.
חיזוק נוסף לדעה זו בפסיקת השו"ע היא שבסימן קנז בו מפורטים המצבים בהם יש ציווי של יהרג ואל יעבור לא מוזכר שום ציווי לגבי אביזרייהו דגילוי עריות וכן גם אינו מוזכר איסור של אביזייהו דעבודה זרה או שפיכות דמים.

תפריט ניווט