10,107
עריכות
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==טעו והתפללו קודם פלג המנחה== | ==טעו והתפללו קודם פלג המנחה== | ||
כתב | כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רסג סוד"ה גרסינן) דכל הסוגיה איירי שהתפללו אחר פלג המנחה, שבציבור לא מטרחינן להו, וביחיד חוזר דלא עלתה לו תפילה, אבל קודם פלג המנחה, אף את בציבור מחזירין, כיון שאינו זמן תפילת ערבית כלל, וכתב שכן נראה מדברי רבנו יונה [ונראה שכוונתו למה שכתבו תר"י שם לגבי יחיד שצריך לחזור "אע"פ שהתפלל מפלג מנחה ואילך", ומשמע דבהכי איירי. אך אינו מוכרח כיון שאפשר שלרבותא נקטיה גבי יחיד דאפ"ה צריך לחזור, אך בציבור אפי' קודם פלה"מ אין צריכים לחזור]. וכן הכריע בשלחן ערוך (אורח חיים רסג יד). | ||
אבל ע' | |||
וכדעת הריטב"א כתב גם המאירי (ד"ה התפלל) בשם גדולי המחברים וגדולי המפרשים בשם גאון, והסכים הוא לדעתם, אלא שלמאירי יחיד אחר פלג המנחה אסור במלאכה [ומבאר דעובדא דאביי קודם הפלג הוה], ואילו לפי הריטב"א אף שאינו חוזר ומתפלל מותר במלאכה. | אבל ע' ב'''ריטב"א''' (כז ב) שכתב לגבי יחיד שאף שמותר במלאכה, מ"מ אינו צריך לחזור ולהתפלל כיון שהתפלל כראוי '''אחר שקיעה''', אבל אם טעה והתפלל קודם שקיעה צריך לחזור. ושקיעה לשיטתו היא פלג המנחה, כמו שביאר לעיל מיניה (כז א ד"ה מדרב), ומקשה הגמ' מעובדא דאבידן שלא החזירם להתפלל אף שקודם שקיעה היה, ומתרצת דציבור שאני מפני הטורח. ומבואר יוצא לפי הריטב"א, דיחיד שטעה והתפלל קודם פלה"מ שהוא תחילת השקיעה צריך לחזור, והציבור אינם צריכים לחזור אפי' קודם פלג המנחה מפני הטורח, ודלא כהב"י. | ||
<br/>וכדעת הריטב"א כתב גם '''המאירי''' (ד"ה התפלל) בשם גדולי המחברים וגדולי המפרשים בשם גאון, והסכים הוא לדעתם, אלא שלמאירי יחיד אחר פלג המנחה אסור במלאכה [ומבאר דעובדא דאביי קודם הפלג הוה], ואילו לפי הריטב"א אף שאינו חוזר ומתפלל מותר במלאכה. | |||
==קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות== | ==קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות== | ||