9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נוטל אדם את בנו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
התקשו הראשונים, מדוע הגמרא מתעוררת לשאול על טעם החילוק בין דינר לאבן, רק לאחר אוקימתת ר' ינאי שמעמיד בתינוק שיש לו געגועין על אביו, והרי אף לולי אוקימתא זו יש להתעורר לשאלה למה לחלק בין אבן לדינר. | התקשו הראשונים, מדוע הגמרא מתעוררת לשאול על טעם החילוק בין דינר לאבן, רק לאחר אוקימתת ר' ינאי שמעמיד בתינוק שיש לו געגועין על אביו, והרי אף לולי אוקימתא זו יש להתעורר לשאלה למה לחלק בין אבן לדינר. | ||
'''תוספות''' (קמא ב ד"ה אי) תירצו בשם '''רבנו שמואל''' שבהוה אמינא סברה הגמרא שכל חפץ שביד התינוק בטל הוא אליו, ואין זה נחשב כלל שהגדול מטלטלו ולכן אבן מותר לפי שאין חשש שיגביהנו | '''תוספות''' (קמא ב ד"ה אי) תירצו בשם '''רבנו שמואל''' שבהוה אמינא סברה הגמרא שכל חפץ שביד התינוק בטל הוא אליו, ואין זה נחשב כלל שהגדול מטלטלו ולכן אבן מותר לפי שאין חשש שיגביהנו אך דינר אסור שמא יגביהנו. אבל השתא שאמר ר' ינאי שבאמת שום חפץ לא בטל לתינוק אלא שבאבן הותר משום געגועין, אם כן יש לכאורה להתיר גם בדינר שהרי מה לי אם יבוא להגביהנו, והרי בלאו הכי התרנו טלטול המוקצה. ועל זה תירצה הגמרא שמכל מקום יש לחלק בין טלטול בידיים לטלטול כאשר הוא ביד התינוק, שאף שהתירו ליטול את התינוק ואבן בידו משום געגועין, מ"מ ליטול המוקצה בידיים לא התירו, ולכן שייך לגזור דלמא נפיל ואתי לאתויי, וזה דווקא בדינר. | ||
<BR/>ב'''ריטב"א''' (ד"ה אי הכי) | <BR/>ב'''רשב"א''' (קמב א ד"ה אי הכי) וב'''ריטב"א''' (ד"ה אי הכי) ביארו את התוספות מעט יותר, שבשלב ההוא אמינא סברה הגמרא שהטלטול בלבד הוא אסור אבל הוצאה מרשות לרשות מותרת, ולכן פשוט יותר לחלק ולומר שטעם ההיתר באבן הוא משום החשש שמא יגביהנו, שהרי זה לא שייך בהוצאה מרשות לרשות. אבל השתא לפי דברי רבא שגם הוצאה מרשות לרשות אסורה וצריך לומר שכל מה מחזיק הבן הוי כאילו האב עצמו מטלטל, ואף על פי כן התירו באבן משום געגועין, אם כן מה לי אבן מה לי דינר, בשניהם יש להתיר משום געגועין, וקמ"ל דעל כל פנים בדינר איכא חשש שמא יגביהנו ואסור. | ||
לעומת זאת ה'''רמב"ן''' (קמא ב ד"ה אי הכי) תירץ שבתחילה סברה הגמרא שאבן בטלה היא לגבי תינוק, וכן רבא התיר להוציאו בכיס התלוי בצווארו לפי שבטל אליו הואיל ודרכו בכך. מה שאין כן דינר שכיון שאין דרך העולם לתת לתינוק דינר ביד בלא כיס, אינו בטל הוא אל התינוק והוי כאילו האב עצמו מטלטלו. אך כאשר העמיד ר' ינאי את ההיתר משום געגועין, הרי מבואר שאף אבן אינה בטלה היא לתינוק, ואם כן גם דינר יש להתיר. ותירצה הגמרא שבדינר יש חשש אחר והוא שמא יבוא להגביהנו. | |||
<BR/>כתירוץ זה של הרמב"ן כתבו גם ה'''רשב"א''' וה'''ר"ן''' וה'''ריטב"א''' (ד"ה אי הכי). | <BR/>כתירוץ זה של הרמב"ן כתבו גם ה'''רשב"א''' (קמב א ד"ה אי הכי) וה'''ר"ן''' (קמב א ד"ה אי הכי) וה'''ריטב"א''' (ד"ה אי הכי). ובדבריהם ביארו את דברי הרמב"ן מעט יותר, שכיון שטלטול ביד התינוק הוי כאילו מטלטל הוא בעצמו, כל מקום שיש חשש שמא יגביהנו כגון בדינר, חששו שאם יתירו לו ליטול את התינוק משום געגועין יבוא להתיר גם טלטול להדיא. אבל באבן שאין חשש שמא יגביהנו התירו לו לטלטל אגב התינוק דליכא למיחש שמא יטלטלו להדיא. | ||
====מתי אמרינן שהחפץ בטל לתינוק==== | ====מתי אמרינן שהחפץ בטל לתינוק==== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
===לאחוז ילד ביד כשהוא מהלך ברגליו ובידו דינר=== | ===לאחוז ילד ביד כשהוא מהלך ברגליו ובידו דינר=== | ||
למסקנת הגמרא האיסור בדינר הוא משום שמא יגביהנו, ולכאורה לפי זה גם כאשר האב הולך עם בנו בחצר, ומחזיק הילד בידו דינר, גם בזה יש לחשוש שמא יבוא האב והגביהו, ואם כן נאסור אף בזה. ונחלקו הראשונים בדבר. | |||
====שיטת רש"י וסייעתו==== | ====שיטת רש"י וסייעתו==== | ||
לדעת '''רש"י''' (קמב א ד"ה אתי) באמת אסור לאחוז הילד בידו כשהוא מהלך ברגליו ובידו דינר, דחיישינן שמא יפול הדינר ויבוא האב להרימו. וכן כתבו הרשב"א והריטב"א בדעת ה'''תוספות''' (קמא ב ד"ה אי). | |||
ה'''רמב"ן''' (ד"ה ומיהו) הקשה על זה דאם כן נאסור אף לשהות עם התינוק בחצר בתוך ד' אמותיו כאשר דינר בידו, שמא יפול הדינר ויבוא להגביהנו. והרי אף האוחז התינוק בידו לאו מידי עביד ושרי דכל שאינו עושה מעשה בטלטול זה לא גזרינן. | |||
<BR/>ה'''רשב"א''' (ד"ה אי הכי) כתב על קושיית הרמב"ן שאינו מחוור, דשמירתו ושמירת דינר על אביו. כלומר, דווקא כאשר נוטל את הבן בידו אחראי הוא לשמירתו, מה שאין כן כאשר הבן בעצמו מהלך אין זו אחריותו של האב. | |||
====שיטת הרמב"ן וסייעתו==== | ====שיטת הרמב"ן וסייעתו==== | ||
ה'''רמב"ן''' (ד"ה ומיהו) חלק על רש"י וכתב שכל שאין האב מטלטל בידיו את התינוק לא אסרינן, דלא גזרינן שמא נפל ואתי לאתויי אלא במקום שעושה האב מעשה בטלטול. וביאר את דבריו ה'''ר"ן''' (ד"ה דינר) שדווקא במקום שנתיר לו טלטול האסור, כלומר נטילת התינוק בידיים עם המוקצה, אף שהוי כמאן דנקיט ליה אבוה דמי, בזה יש לחשוש שאם יפול יבוא להגביהו ולכן אסור אף במקום געגועין, אבל במקום שלא התירו לו שום מוקצה, כאחיזת הבן בידו, לא גזרינן בזה שמא נפיל ואתי לאתויי. וכעין זה כתבו גם ה'''רשב"א''' וה'''ריטב"א'''. | |||
====הכרעת הפוסקים==== | ====הכרעת הפוסקים==== | ||