הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת חסרון כיס"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,687 בתים ,  12:34, 20 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


====כלים שמלאכתן להיתר====
====כלים שמלאכתן להיתר====
הרב '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=120&hilite= (הקדמה ד"ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ח) ומשמע בדבריו שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא"ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שבכלים שאם הוא מצד יוקר הכלים, כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס.
בספר '''מנורה הטהורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14799&st=&pgnum=170 (שח א)] דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס, וסיים שצ"ע לדינא אבל נראה שאם מלאכתו המותרת הוא דבר שכיח אין להחמיר מלטלטלו אפילו מחמה לצל, אבל להשתמש בו למלאכה אחרת אין להתיר כלל, דלזה הוי מוקצה כיון שמקפיד עליו.
<BR/>אמנם בספר '''מנורה הטהורה''' (שח א) דקדק מדברי השלחן ערוך במה שהזכיר דווקא כלים שמלאכתן לאיסור, שבכלים שמלאכתן להיתר ליכא מוקצה מחמת חסרון כיס. ולזה הסכים הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג).  
<BR/>ובספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=120&hilite= (הקדמה ד"ה ומעתה נבאר)] העתיק דברי ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ח), וגם בדבריו משמע שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בשמלאכתו לאיסור. אמנם בספר '''תהילה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=119 (א)] כתב שלפי הגירסה שלפנינו ברא"ש אין מקור לזה, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא בין בכלי שמלאכתו לאיסור ובין בכלי שמלאכתו להיתר. אמנם הוא מחלק שם ואומר שאם הטעם מצד יוקר הכלים, אזי כיון שתשמישן מותר, מותר לטלטלן אף אם יקרים מאוד ולא הוי מוקצה מחמת חסרון כיס וכדברי המנורה הטהורה הנ"ל. אך אם הם מוקצים מטעם שמיוחדים לסחורה, אסור לטלטלם אף אם מלאכתן להיתר, דהוו מוקצים מחמת חסרון כיס. כדברים אלו מבואר גם בדברי '''גר"ז''' (שח ד), וכן משמע ב'''ערוך השלחן''' (יא), וכן כתב הרב '''בן איש חי''' (ב מקץ ה), ולזה הסכים גם הרב '''יביע אומר''' (ז לט ג).
<BR/>ובשו"ת '''אור לציון''' (ב כו) הוכיח כן גם מ'''רש"י''' (קיג א ד"ה מותר לטלטלן), ובטעם הדבר כתב, שדווקא כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, שוב אין לו שימוש בשבת ואסור, אבל אם מלאכתו להיתר, אף שמקפיד עליו מלעשות בו מלאכה אחרת, על כל פנים למלאכתו שלו ראוי הוא ולא הוי מוקצה. ומדבריו משמע שבכלי שמלאכתו להיתר מותר להשתמש בו אף לצורך גופו שאינו מלאכת הכלי, ואף שבחול מקפיד הוא מלעשות כן, דסוף סוף לא הוי מוקצה ושרי.
 
וראה בשו"ת '''משנה הלכות''' (טו קי) הביא קושיית השואל שהקשה מ'''גיטין''' (עז ב) לגבי גט שכתב שכיב מרע שכתב רש"י שאסור הוא בטלטול בשבת, וכתבו שם הפוסקים דהוי מוקצה מחמת חזרון כיס, והא גט הוי מלאכתו להיתר שהרי שכיב מרע מותר בקנין וגירושין בשבת, ואפילו הכי מוקצה הוא מחמת חסרון כיס ומוכח דלא כהתוספת שבת. והרב שם יישב דברי התוספת שבת, וכתב שבאמת גט שכיב מרע הוי כלי שמלאכתו לאיסור, ואף שהתירו לו לגרש, לא בשביל זה נעשה הגט ככלי שמלאכתו להיתר.
 
=====תמונות ושעוני קיר=====
ב'''אור לציון''' חילק שם וכתב שתמונות הקבועות בקיר אסור לטלטלם, דהוי ככל דבר שקובע לו מקום שאסור לטלטלו. ובדברים אלו נמשך אחר ה'''חזון איש''' (מג יז)  אמנם מדברי הרב '''יביע אומר''' שם מוכח שמתיר גם תמונות התלויות על הקיר, דכיון דהוי מלאכתו להיתר אין בו מוקצה מחמת חסרון כיס.
 
=====תמונות ושעוני קיר=====


===טלטול לצורך גופו ומקומו===
===טלטול לצורך גופו ומקומו===

תפריט ניווט