הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 108: שורה 108:


אמנם, תשובות אלו אינן תשובות הלכתיות המצדיקות את מעשיו. <br/>
אמנם, תשובות אלו אינן תשובות הלכתיות המצדיקות את מעשיו. <br/>
מובאת תשובה '''בשו"ת מהר"ם שיק'''(אה"ע א) שממנו משמע שמצוות פרייה ורביה אינה מצווה בגברא על כל אחד, אלא מצווה כללית למלא וליישב את העולם, ולכן בן עזאי לא היה מחוייב משום אפשר לעשות את המצווה הזו ע"י אחרים (עיין יבמות סג ב בדברי בן עזאי).<br/>
אמנם תשובה זו קשה מכיוון שלשיטת רוב הפוסקים מצוות פרייה ורביה היא בגברא, וצ"ע. <br/>
   
   
בכיוון אחר הולך '''ערוך השולחן''' (אה"ע א). ערוך השולחן מסביר שהיה כאן מצב של סכנת נפשות אם בן עזאי לא היה לומד תורה. לכן הוא היה פטור מצד פיקוח נפש. <br/>
בכיוון אחר הולך '''ערוך השולחן''' (אה"ע א). ערוך השולחן מסביר שהיה כאן מצב של סכנת נפשות אם בן עזאי לא היה לומד תורה. לכן הוא היה פטור מצד פיקוח נפש. <br/>
שורה 119: שורה 115:
כל התשובות הנ"ל מתרצות את המקרה של בן עזאי כך שהוא היה משהו מיוחד, ולא רגיל. השאלה האם יש תשובה הלכתית ישירה עפ"י סוגיית לימוד תורה מול נשיאת אשה שעליה בן עזאי נסמך.<br/>
כל התשובות הנ"ל מתרצות את המקרה של בן עזאי כך שהוא היה משהו מיוחד, ולא רגיל. השאלה האם יש תשובה הלכתית ישירה עפ"י סוגיית לימוד תורה מול נשיאת אשה שעליה בן עזאי נסמך.<br/>


כדי לומר כך, ניתן ללכת בשני כיוונים נוספים. <br/>
כדי לומר כך, ניתן ללכת בשלושה כיוונים נוספים. <br/>
 
מובאת תשובה '''בשו"ת מהר"ם שיק''' (אה"ע א) שממנו משמע שמצוות פרייה ורביה אינה מצווה בגברא על כל אחד, אלא מצווה כללית למלא וליישב את העולם, ולכן בן עזאי לא היה מחוייב משום אפשר לעשות את המצווה הזו ע"י אחרים (עיין '''יבמות''' סג ב בדברי בן עזאי).<br/>
 
אמנם תשובה זו קשה מכיוון שלשיטת רוב הפוסקים מצוות פרייה ורביה היא בגברא, וצ"ע בדבריו. <br/>


מובא ב'''גמרא בשבת''' (דף פז עמוד א) שמשה רבנו פרש מן האשה לאחר שעלה להר סיני. הגמרא שואלת, מה הטיעון ההלכתי שעליו הסתמך משה. היא עונה שמשה עשה ק"ו בעצמו. ישראל פרשו מן האשה לפני שה' התגלה בהר סיני, אז אני שכל רגע ורגע שהשכינה מדברת עימי לא כ"ש שאני צריך לפרוש מן האשה? לאחר מכן, הגמרא מבררת מה המקור לכך שהקב"ה הסכים עמו, והיא מביאה פסוק 'ואתה פה עמוד עמדי'. ניתן לומר שבן עזאי למד מכאן שאפשר לרבות מהאות ו' ('ואתה') אנשים נוספים שקשורים כל הזמן אל הקודש, והם יכולים לפרוש מן האשה. <br/>
מובא ב'''גמרא בשבת''' (דף פז עמוד א) שמשה רבנו פרש מן האשה לאחר שעלה להר סיני. הגמרא שואלת, מה הטיעון ההלכתי שעליו הסתמך משה. היא עונה שמשה עשה ק"ו בעצמו. ישראל פרשו מן האשה לפני שה' התגלה בהר סיני, אז אני שכל רגע ורגע שהשכינה מדברת עימי לא כ"ש שאני צריך לפרוש מן האשה? לאחר מכן, הגמרא מבררת מה המקור לכך שהקב"ה הסכים עמו, והיא מביאה פסוק 'ואתה פה עמוד עמדי'. ניתן לומר שבן עזאי למד מכאן שאפשר לרבות מהאות ו' ('ואתה') אנשים נוספים שקשורים כל הזמן אל הקודש, והם יכולים לפרוש מן האשה. <br/>
62

עריכות

תפריט ניווט