119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מפשט לשון רבא על פניהם, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים שלא ניתן לפורטם כי רבים הם, ויהיו בעיניכם כאילו הייתי פורטם. המרכזיים שבפוסקים שפסקו כשיטה זו הם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''ריא"ז''' (מגילה א ד). <BR/> | מפשט לשון רבא על פניהם, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים שלא ניתן לפורטם כי רבים הם, ויהיו בעיניכם כאילו הייתי פורטם. המרכזיים שבפוסקים שפסקו כשיטה זו הם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''ריא"ז''' (מגילה א ד). <BR/> | ||
ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומסביר שעניין שתייה בפורים הוא רק למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומסביר שעניין שתייה בפורים הוא רק למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ||
מכך שה'''ראבי"ה''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מדין רחב יותר, ועוד | מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מדין רחב יותר, ועוד [[#חובת היום או חובת סעודה|עי"ל]] | ||
====קושיית ערוך השולחן==== | ====קושיית ערוך השולחן==== | ||
על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל ערוך השולחן (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב' – ממנו עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא. קושיה זו ניתנת לתירוץ בשני אופנים: | על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל ערוך השולחן (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב' – ממנו עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא. קושיה זו ניתנת לתירוץ בשני אופנים: | ||