138
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)
גרסה מ־22:07, 8 ביוני 2016
, 22:07, 8 ביוני 2016←לשיטת הריא"ז והרי"ד
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
האם מדין 'יכיר' יש לאב נאמנות לומר על בנו שהוא גוי מחמת שאמו גויה. | האם מדין 'יכיר' יש לאב נאמנות לומר על בנו שהוא גוי מחמת שאמו גויה. | ||
===לשיטת הריא"ז והרי"ד=== | ===לשיטת הריא"ז והרי"ד=== | ||
האומר שבנו גוי מעיד שאין בנו מיוחס אחריו, ואינו נחשב לבנו מבחינה דינית. ה'''ריא"ז''' וה'''תורי"ד''' (הובא שיטתם לעיל) סברו שאין נאמנות לומר על בנו שהוא אינו בנו, מחמת שבזה הוא אומר שהוא אינו אביו. ולשיטתם יש להסתפק במעיד שבנו גוי, האם נחשב שאומר שהוא אינו אביו ולא נאמן, או כיוון שגם לפי עדותו הוא אביו המציאותי (הביולוגי), הוא כן נאמן. ונראה שאפשר להרחיב ספק זה בעיקר דין 'יכיר' האם נאמר על אב דיני או על אב מציאותי. | האומר שבנו גוי מעיד שאין בנו מיוחס אחריו, ואינו נחשב לבנו מבחינה דינית. ה'''ריא"ז''' וה'''תורי"ד''' (הובא שיטתם [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A9.D7.99.D7.98.D7.AA_.D7.94.D7.A8.D7.99.D7.90.22.D7.96_.D7.95.D7.94.D7.AA.D7.95.D7.A8.D7.99.22.D7.93 לעיל]) סברו שאין נאמנות לומר על בנו שהוא אינו בנו, מחמת שבזה הוא אומר שהוא אינו אביו. ולשיטתם יש להסתפק במעיד שבנו גוי, האם נחשב שאומר שהוא אינו אביו ולא נאמן, או כיוון שגם לפי עדותו הוא אביו המציאותי (הביולוגי), הוא כן נאמן. ונראה שאפשר להרחיב ספק זה בעיקר דין 'יכיר' האם נאמר על אב דיני או על אב מציאותי. | ||
====מחלוקת אחרונים==== | ====מחלוקת אחרונים==== | ||
ה'''אבני מלואים''' (ד יט) סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' (שו"ת א קכח) סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' (אבעה"ע א ז). | ה'''אבני מלואים''' (ד יט) סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' (שו"ת א קכח) סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' (אבעה"ע א ז). | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. <BR/> | ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. <BR/> | ||
ולעומת זאת מה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) מוכח שסבר שמספיק אב מציאותי בשביל 'יכיר'. שהרי התורי"ד סובר שאין נאמנות לומר 'אינו בני' כיון שמודה שהוא אינו אביו, ובכל זאת הקשה שיהיה נאמנות לאב לפסול את בנו ע"י שיודה שהוא אינו אביו מבחינה דינית (מבואר שם ביתר ביאור). נמצאנו למדים שה'''אבני מלואים''' כשיטת '''ר' אברהם מן ההר''', ו'''רע"א''' ו'''עין יצחק''' כשיטת ה'''תורי"ד'''. | ולעומת זאת מה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) מוכח שסבר שמספיק אב מציאותי בשביל 'יכיר'. שהרי התורי"ד סובר שאין נאמנות לומר 'אינו בני' כיון שמודה שהוא אינו אביו, ובכל זאת הקשה שיהיה נאמנות לאב לפסול את בנו ע"י שיודה שהוא אינו אביו מבחינה דינית (מבואר שם ביתר ביאור). נמצאנו למדים שה'''אבני מלואים''' כשיטת '''ר' אברהם מן ההר''', ו'''רע"א''' ו'''עין יצחק''' כשיטת ה'''תורי"ד'''. | ||
===לשאר הראשונים=== | ===לשאר הראשונים=== | ||
ובשיטת שאר הראשונים החולקים על הריא"ז, ויש נאמנות לומר 'אינו בני' בפשטות אב צריך להיות נאמן לומר על בנו שהוא גוי, אלא שיש מהאחרונים שלא סברו כן. '''ר' שלמה איגר''' (שו"ת רע"א א רכא) פלפל בסברא שאין נאמנות לומר שבנו גוי. אלא ש'''רע"א''' (א רכב) חולק עליו בסברא. וגם ב'''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב לא) נקט שאין נאמנות לומר על בנו שהוא גוי, (סברא שונה מר' שלמה איגר). וכך נקט ה'''חזו"א''' (אבה"ע נט כז). | ובשיטת שאר הראשונים החולקים על הריא"ז, ויש נאמנות לומר 'אינו בני' בפשטות אב צריך להיות נאמן לומר על בנו שהוא גוי, אלא שיש מהאחרונים שלא סברו כן. '''ר' שלמה איגר''' (שו"ת רע"א א רכא) פלפל בסברא שאין נאמנות לומר שבנו גוי. אלא ש'''רע"א''' (א רכב) חולק עליו בסברא. וגם ב'''חדושי ר' שמואל רוזובסקי''' (ב"ב לא) נקט שאין נאמנות לומר על בנו שהוא גוי, (סברא שונה מר' שלמה איגר). וכך נקט ה'''חזו"א''' (אבה"ע נט כז). | ||