הבדלים בין גרסאות בדף "חתיכה נעשת נבילה"

== נושא ב. ביאור חנ"נ בשאר איסורים : ==

'''מצינו ג' שאלות על דברי הגמ':'''

'''

'''שיטת הרמב"ן :''' ביחס לשאלה 2 - אפילו רק ע"י "משהו החתיכה נאסרת ואוסרת את כולן. ורב אסר את החתיכה הראשונה אפילו שקיבלה רק "משהו" מהאיסור. קשה - שהרי כתוב "כיוון שנתן טעם בחתיכה". תירוץ- הרמב"ן לומד משפט זה לא כפשוטו אלא כיוון שנתבשל עמה וקיבלה רק "משהו" מהאיסור נ"נ ואוסרת את כולן. "כיוון שנתן טעם" - אינו כפשוטו. "חתיכה עצמה נ"נ" - כפשוטו. למסקנה יש חנ"נ בש"א.

ביחס לשאלה 3 - אם לא נומר שהמשהו עושה את החתיכה נבילה אין יכולת למשהו לאסור את השאר כי משהו כמאן דליתא לולי שיעשה חנ"נ ואז החתיכה עצמה אוסרת את שאר הקדרה. משמע שחלק על הפרדה גמורה והחתיכה אוסרת אף ללא איסור.

'''שיטת ר' אפרים :''' ביחס לשאלה 2 - מתוך שאלה זו הבין ר"א שאם החתיכה הראשונה קיבלה רק משהו אין היא יכולה לאסור את שאר החתיכות מדין מין ומינו כיוון שמשהו נחשב שאינו ואם קיבלה טעם אין החתיכה הראשונה נ"נ אלא הטעם נחשב כבעין ולכן נאסר שאר הקדרה מדין מין ומינו לא בטיל. ולכן "כיוון שנתן טעם" - כפשוטו. "חתיכה עצמה נ"נ" – אינו כפשוטו אלא נ"נ – הטעם נחשב כנבילה בעין למסקנה אין חנ"נ בש"א.

ביחס לשאלה 3 - אין שאלה כי אין חנ"נ כלל.

ביחס לשאלה 3 - נושא זה נידון בסוגיית "תרי משהו" .

השו"ע הכריע כר' אפרים שאין חנ"נ בשאר איסורים כלל ולכן כאשר יש 60 כנגד האיסור אף החתיכה שנאסרה ממנו ראשונה תחזור להיות מותרת. שזו ממש שיטת מ"ד אפל"מ.  

ומצינו שזו מחלוקת ראשונים  

'''תירוצים לסתירה :'''

'''הש"ך סק"יא''' - אין סתירה, אלא כאן השו"ע כתב שהחתיכה שנאסרה בש"א חוזרת להיות מותרת הוא כדי להבדיל בין סע' ג' ששם מדובר על חתיכה שנאסרה מחלב והרוטב מותר אם יש 60 כנגדה אך כל החתיכות שבקדרה אסורות אם אותה חתיכה ראויה להתכבד אפי' שעכשיו אינו מכירה היא אוסרת את כולן כיוון שאיסורה מחמת עצמה כדין חהר"ל. לעומת סע' ד'  שנאסרה מש"א ואע"פ שהיא ראויה להתכבד ואינה מכירה אינה אוסרת את החתיכות כיוון שאין איסורה מחמת עצמה ולכן לא חל דין חה"ל ולכן אם היה בקדרה 60 נגד כל הקדרה מותרת. (כולל אותה חתיכה כיוון  שמדובר שלא מכירה בהבנת הש"ך).

'''הגר"א ביאר את הסתירה''' – השו"ע בסי' צ"ב כתב את שיטת הטור ובק"ו כתב את שיטתו שלו.

'''שיטת הרמ"א להלכה :'''

הרמ"א כתב - "וי"א דאמרינן בכל האיסורין חנ"נ וכן המנהג פשוט ואין לשנות. משמע שפסק כר"ת.

אע"פ שהרמ"א מחמיר שאומרים חנ"נ בש"א מ"מ באופן שהאיסור נפל על חתיכה שמקצתה ברוטב מיקל הרמ"א והחתיכה לא תאסור את שאר החתיכות.

'''ואלו הן הסיבות לקולא זו:'''

א. לפי ר"י האיסור מתבטל בכל הקדרה.

ב. י"א שאין חנ"נ בש"א (ר' אפרים).

כל זה אפילו שהרמ"א מחמיר בכל סיבה בנפרד.

'''הש"ך סקי"ג'''- ביאר ברמ"א שבתחילה נאסרה החתיכה ורק כאש ניער או כיסה את הקדרה נאסרות שאר החתיכות. כיוון שהבין שמחמיר כרש"י (שאוסר ת האחרות רק עם ניער או כיסה) שהרי לשיטת ר"י אין צורך כלל לנער.