134
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 37: | שורה 37: | ||
לשיטת ה'''קרבן העדה''' (במשנה ד"ה כותח") וה'''פני משה''' (שם ד"ה "וזיתום המצרי") הירושלמי מקבל, עקרונית את החלוקה הנזכרת בבבלי, אלא שה"ירושלמי" מבין שגם בדוגמאות שהביאה המשנה לתערובת חמץ (היינו כותח הבבלי- זיתום המצרי) ישנו רוב של חמץ, ולכן הקשה מדוע לא חייבים כרת על פריטים אלו? את תירוץ ה"ירושלמי", שהחימוץ אינו ברור, מבאר '''הרידב"ז''' (סוד"ה "התיבון"): שאעפ"י שיש ברכיבי התערובת חמץ גמור, מ"מ הם אינם גורמים חימוץ גמור לכל התערובת, אלא לחימוץ נוקשה בלבד. לפי"ז תירוץ הירושלמי הוא שאמנם יש כאן רוב של חמץ, אלא שזהו חמץ נוקשה, ולא רוב של חמץ גמור. מ"מ שמענו מהירושלמי, לפי שיטה זו, שגם החלק הראשון של המשנה, מהוה דוגמאות לחמץ נוקשה, מלבד היותו תערובת חמץ גמור. | לשיטת ה'''קרבן העדה''' (במשנה ד"ה כותח") וה'''פני משה''' (שם ד"ה "וזיתום המצרי") הירושלמי מקבל, עקרונית את החלוקה הנזכרת בבבלי, אלא שה"ירושלמי" מבין שגם בדוגמאות שהביאה המשנה לתערובת חמץ (היינו כותח הבבלי- זיתום המצרי) ישנו רוב של חמץ, ולכן הקשה מדוע לא חייבים כרת על פריטים אלו? את תירוץ ה"ירושלמי", שהחימוץ אינו ברור, מבאר '''הרידב"ז''' (סוד"ה "התיבון"): שאעפ"י שיש ברכיבי התערובת חמץ גמור, מ"מ הם אינם גורמים חימוץ גמור לכל התערובת, אלא לחימוץ נוקשה בלבד. לפי"ז תירוץ הירושלמי הוא שאמנם יש כאן רוב של חמץ, אלא שזהו חמץ נוקשה, ולא רוב של חמץ גמור. מ"מ שמענו מהירושלמי, לפי שיטה זו, שגם החלק הראשון של המשנה, מהוה דוגמאות לחמץ נוקשה, מלבד היותו תערובת חמץ גמור. | ||
שיטת ה'''מנחת ברוך''' (סי' מה)- הירושלמי כופר | שיטת ה'''מנחת ברוך''' (סי' מה)- הירושלמי כופר בהבנת הבבלי שהמשנה כוללת שתי קטגוריות שונות. לשיטתו, כל הפריטים במשנה (כלומר: כולל כותח וחבריו) הם דוגמאות לחמץ נוקשה. קושיית הירושלמי, לפי שיטה זו היא: מדוע כל המנויים במשנה אינם בכרת (לפי"ז מה שהוזכרו בקושיה כותח- זיתום הוא לאו דוקא)? ותירוץ הגמ' הוא שהם אינם חמץ גמור אלא חמץ נוקשה. | ||
===שיאור=== | ===שיאור=== | ||
'''הגמ'''' (שם מג א) מביאה ברייתא שלפיה האוכל שאור לוקה, ומסיקה מכך שלדעתו לוקים על חמץ נוקשה. ממשוואה זו עולה ששיאור מוגדר לפי הגמ' כחמץ נוקשה. | '''הגמ'''' (שם מג א) מביאה ברייתא שלפיה האוכל שאור לוקה, ומסיקה מכך שלדעתו לוקים על חמץ נוקשה. ממשוואה זו עולה ששיאור מוגדר לפי הגמ' כחמץ נוקשה. | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
===קטניות (?)=== | ===קטניות (?)=== | ||
'''הרמב"ם''' בתחילת פ"ה הלכות חו"מ '''הראב"ד''' | '''הרמב"ם''' בתחילת פ"ה הלכות חו"מ מוציא שני נושאים מכלל חמץ: בהלכה א' הוא מתיר את הקטניות, ובהלכה ב' את מי הפירות (וכנ"ל). '''הראב"ד''' השיג על אחת מההלכות הללו, שאמנם אין בהם חמץ גמור, ברם יש לאסור משום חמץ נוקשה. ההבנה המקובלת היא שהראב"ד השיג על הנושא של המחמץ במי פירות, כלומר: הראב"ד סבור כדעת רש"י שמי פירות מחמיצים חמץ נוקשה (כך הבינו הרב המגיד ורבינו מנוח ועד רבים מהמפרשים). אבל ב''''קובץ'''' (על הלכה זו ברמב"ם) הבין שהראב"ד בא לחלוק על היתר הקטניות, וטוען שיש בהם משום חמץ נוקשה. ה'קובץ' שם טוען שגם תוס' והרשב"א סוברים כראב"ד בעניין זה [לפי"ז איסור הקטניות אינו רק מנהג אלא מן הדין]. | ||
== הגדרת המושג == | == הגדרת המושג == | ||