הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ נוקשה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 768 בתים ,  14:47, 29 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 106: שורה 106:


===הרי"ף עפ"י הסבר ה'''"מנחת ברוך"'''===
===הרי"ף עפ"י הסבר ה'''"מנחת ברוך"'''===
המנחת ברוך (סי' מ"ז)כתב בדעת הרי"ף שאין סתירה בין חכמים בברייתא למשנה: גם המשנה לא באה לחייב מלקות בחמץ נוקשה, אלא לומר שחמץ זה אסור מדאורייתא ללא מלקות. מאידך גם חכמים לא התכוונו שאין איסור תורה באכילתו אלא רק לומר שאין מלקות. מקור האיסור בתורה לפי שיטה זו (ש"לא תאכלו" לא מתייחס לחמץ נוקשה לפיה) יכול להיות
המנחת ברוך (סי' מ"ז)כתב בדעת הרי"ף שאין סתירה בין חכמים בברייתא למשנה: גם המשנה לא באה לחייב מלקות בחמץ נוקשה, אלא לומר שחמץ זה אסור מדאורייתא ללא מלקות. מאידך גם חכמים לא התכוונו שאין איסור תורה באכילתו אלא רק לומר שאין מלקות. לפי שיטה זו (לדידה "לא תאכלו" לא מתייחס לחמץ נוקשה) ייתכנו שני מקורות לאיסור בתורה: 1) לאו הבא מכלל עשה של "תאכלו מצות" (=ולא חמץ)- כן כתב ה'''רשב"ץ''' בספר 'זוהר הרקיע' (עשה מ) בשם הירושלמי, ו'''המנחת ברוך''' (מ"ו) עפ"י הבבלי (ועל דרך זו כ' בשו"ת '''משכנות יעקב''' (קמג)). 2)יתור המילה 'כל' בפסוק "כל מחמצת לא תאכלו, מרבה איסור אכילה בחמץ נוקשה אעפ"י שלא נתרבו בו מלקות (כמו שהתרבה איסור חצי שיעור מן התורה מכוח יתור המילה 'כל' בפסוק "כל חלב לא תאכלו", למרות שאין בו מלקות)- כ"כ ה'''מנחת ברוך''' (מ"ה מ"ז) בשם הירושלמי ובדעת ר' יוחנן בבבלי.


3) '''בעל המאור''' (על הרי"ף שם)- פוסק כסתם המשנה שבראש הפרק: שעל חמץ נוקשה עובר בלאו, והאוכלו חייב מלקות (כמו בתערובת חמץ).  
3) '''בעל המאור''' (על הרי"ף שם)- פוסק כסתם המשנה שבראש הפרק: שעל חמץ נוקשה עובר בלאו, והאוכלו חייב מלקות (כמו בתערובת חמץ).  
134

עריכות

תפריט ניווט