הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ של ישראל אצל גוי ושל גוי אצל ישראל"

דנו הראשונים במקרה בו הנוכרי נכנס לחצר הישראל לאכול את חמצו. כתב הרשב"א בתשובה (א קעז, הובאה בב"י) שאין צריך לעשות מחיצה בפני החמץ כאשר בעליו איתו ומשמרו. אולם, הביא שבלי הלקט [(http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41293&hilite=c1b3b9de-73c1-4730-866f-04ea14a0f9fd&st=%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=225] סדר פסח רטז) שר' יצחק ב"ר קלונימוס חילק בין בצק לפת, ולדעתו אם נכנס ובידו יש לגעור בו ולהוציאו. כנראה חשש בכגון זה שיבוא הישראל לאכול ממנו, אולם פשט דברי הרשב"א מורים שחלק על דין זה. שבלי הלקט מביא כך גם בשם רבו אחיו ר' בנימין ב"ר אברהם שגם בפת אין צריך לגרשו כדין "אבל אתה רואה של אחרים", ובפרט כשהחמץ ביד הגוי, וכדברי הרשב"א. מ"מ כתב שנהגו לגעור בנוכרי מתוך חשש שמא יפלו פירורים.