9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ממחרת השבת== | ==ממחרת השבת== | ||
ה'''גמרא''' (מנחות סה א-סו א) מביאה שהבייתוסין היו אומרים שלעולם עצרת תחול ביום ראשון, לפי שמתחילים למנות את העומר ממחרת השבת שלאחר הפסח, כמו שכתוב בפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת' והכוונה היא לשבת בראשית כמו כל 'שבת' הכתובה במקרא. ואילו חכמים קיבלו ש'שבת' כאן הכוונה ליום טוב ראשון של פסח, שמיד לאחריו מתחילים למנות חמישים יום. והגמרא מביאה שתי ברייתות שבהן כמה דעות בתנאים מהיכן לומדים דין זה.<BR/> | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=65b&format=pdf (מנחות סה א-סו א)] מביאה שהבייתוסין היו אומרים שלעולם עצרת תחול ביום ראשון, לפי שמתחילים למנות את העומר ממחרת השבת שלאחר הפסח, כמו שכתוב בפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת' והכוונה היא לשבת בראשית כמו כל 'שבת' הכתובה במקרא. ואילו חכמים קיבלו ש'שבת' כאן הכוונה ליום טוב ראשון של פסח, שמיד לאחריו מתחילים למנות חמישים יום. והגמרא מביאה שתי ברייתות שבהן כמה דעות בתנאים מהיכן לומדים דין זה.<BR/> | ||
ברייתא ראשונה: | ברייתא ראשונה: | ||
*'''ר' יוחנן בן זכאי''' אומר שבפסוק אחד כתוב 'תספרו חמישים יום' ומשמע בכל יום שיחול יתחילו למנות, ואילו בפסוק אחר כתוב 'שבע שבתות תמימות תהיינה' משמע שיש למנות משבת לשבת, אלא שכאן מדובר ביו"ט של פסח שחל באמצע שבוע וכאן מדובר ביום טוב ראשון של פסח שחל בשבת. | *'''ר' יוחנן בן זכאי''' אומר שבפסוק אחד כתוב 'תספרו חמישים יום' ומשמע בכל יום שיחול יתחילו למנות, ואילו בפסוק אחר כתוב 'שבע שבתות תמימות תהיינה' משמע שיש למנות משבת לשבת, אלא שכאן מדובר ביו"ט של פסח שחל באמצע שבוע וכאן מדובר ביום טוב ראשון של פסח שחל בשבת. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===פירושי הראשונים בדברי ר' יהושע=== | ===פירושי הראשונים בדברי ר' יהושע=== | ||
'''רש"י''' (מנחות סה ב ד"ה אף) מפרש שכשם שצריך למנות ימים ולקדש את החודש, כן יש למנות ימים ולקדש עצרת. וכשם שראש חדש ניכר סמוך לביאתו, כלומר ידוע שממולד הלבנה מתחילים לספור, כן גם עצרת צריך להיות ניכר בתחילת הספירה, והיינו שמתחילים למנות מזמן קבוע שהוא יו"ט ראשון של פסח, ולא אחר שבת שאז אין היכר קבוע מתחילתו אלא כל שנה בתאריך אחר. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=65b&format=pdf (מנחות סה ב ד"ה אף)] מפרש שכשם שצריך למנות ימים ולקדש את החודש, כן יש למנות ימים ולקדש עצרת. וכשם שראש חדש ניכר סמוך לביאתו, כלומר ידוע שממולד הלבנה מתחילים לספור, כן גם עצרת צריך להיות ניכר בתחילת הספירה, והיינו שמתחילים למנות מזמן קבוע שהוא יו"ט ראשון של פסח, ולא אחר שבת שאז אין היכר קבוע מתחילתו אלא כל שנה בתאריך אחר. | ||
'''תוספות''' (ד"ה מה, ראש השנה ה א ד"ה אמרה) הביאו פירושו של '''רבנו תם''' שכשם שראש חודש ניכר לכולם בכך שהלבנה מכוסה, ובכך יודעים כולם שלמחר מקדשים את החודש, כך עצרת צריך להיות ניכר בכך שיתנו עיניהם בחמישה לחודש ניסן לראות גודל הלבנה, וכשיראוהו בסיון באותו שיעור, ידעו שלמחר יתקדש עצרת. | '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=65b&format=pdf (ד"ה מה,] [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=9&daf=5&format=pdf ראש השנה ה א ד"ה אמרה)] הביאו פירושו של '''רבנו תם''' שכשם שראש חודש ניכר לכולם בכך שהלבנה מכוסה, ובכך יודעים כולם שלמחר מקדשים את החודש, כך עצרת צריך להיות ניכר בכך שיתנו עיניהם בחמישה לחודש ניסן לראות גודל הלבנה, וכשיראוהו בסיון באותו שיעור, ידעו שלמחר יתקדש עצרת. | ||
<BR/>ובשם '''ר' משולם''' הביאו שאי אפשר לומר 'מנה ימים וקדש חודש' שהרי זה ילפינן בגמרא (ראש השנה ה א) ממדרש חכמים, ואין בזה קושיה על הצדוקים שאינם מודים אלא בתורה שבכתב. אלא צריך לגרוס 'מנה ימים וקדש יובל', שכשם שהיובל לעולם מתחילים למנותו לאחר שנת החמישים, אף עצרת לעולם יש למנותו ממחרת יום טוב ראשון. אולם בתוס' שם הקשו על זה שאם כן היה צריך לומר 'מנה '''שנים''' וקדש יובל'. | <BR/>ובשם '''ר' משולם''' הביאו שאי אפשר לומר 'מנה ימים וקדש חודש' שהרי זה ילפינן בגמרא (ראש השנה ה א) ממדרש חכמים, ואין בזה קושיה על הצדוקים שאינם מודים אלא בתורה שבכתב. אלא צריך לגרוס 'מנה ימים וקדש יובל', שכשם שהיובל לעולם מתחילים למנותו לאחר שנת החמישים, אף עצרת לעולם יש למנותו ממחרת יום טוב ראשון. אולם בתוס' שם הקשו על זה שאם כן היה צריך לומר 'מנה '''שנים''' וקדש יובל'. | ||
<BR/>ועוד פירוש הביאו תוס' שם שכשם שראש חודש אפשר תמיד לדעת מתי יבוא על ידי מניית הימים מראש חודש הקודם, והוא תמיד מספר קבוע, כך עצרת יש לקדשה על פי חשבון קבוע לאחר חמישים יום. | <BR/>ועוד פירוש הביאו תוס' שם שכשם שראש חודש אפשר תמיד לדעת מתי יבוא על ידי מניית הימים מראש חודש הקודם, והוא תמיד מספר קבוע, כך עצרת יש לקדשה על פי חשבון קבוע לאחר חמישים יום. | ||
==בלילה== | ==בלילה== | ||
ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. | ה'''ברייתא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (מנחות סו א, מגילה כא א)] לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. | ||
<BR/>וב'''משנה''' (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (תפט א). | <BR/>וב'''משנה''' (מגילה ב ו) מבואר שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, וכן הדין בספירת העומר, שמותר לספור כל הלילה, וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (תפט א). | ||
כתבו ה'''תוספות''' שכיון ש[[מצות ספירת העומר והחייבים בה#מדאורייתא או מדרבנן|ספירת העומר מדרבנן]] אפשר לספור כבר בבין השמשות, והוסיפו שאף עדיף לספור ביום סמוך לחשיכה משום [[מצות ספירת העומר והחייבים בה#גדר תמימות|'תמימות']], אמנם סיימו וכתבו על זה 'ואין נראה'. וב'''רא"ש''' (פסחים י מ) הביא דברים אלו בשם '''ר"י''' ולא כתב שאין נראה. וה'''טור''' (אורח חיים תפט) העתיק להלכה רק שאפשר לספור בספק חשיכה, ולא הזכיר ספירה ביום ממש. | כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=66&format=pdf (ד"ה זכר)] שכיון ש[[מצות ספירת העומר והחייבים בה#מדאורייתא או מדרבנן|ספירת העומר מדרבנן]] אפשר לספור כבר בבין השמשות, והוסיפו שאף עדיף לספור ביום סמוך לחשיכה משום [[מצות ספירת העומר והחייבים בה#גדר תמימות|'תמימות']], אמנם סיימו וכתבו על זה 'ואין נראה'. וב'''רא"ש''' (פסחים י מ) הביא דברים אלו בשם '''ר"י''' ולא כתב שאין נראה. וה'''טור''' (אורח חיים תפט) העתיק להלכה רק שאפשר לספור בספק חשיכה, ולא הזכיר ספירה ביום ממש. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. אבל ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר) כתב שנהגו לספור קודם שיהיה לילה ודאי, משום תמימות. ומהמשך דבריו מבואר (ד"ה ויש) שזה אף למ"ד ספירת העומר מדאורייתא, שאילו למ"ד דרבנן יש להקל לספור אף קודם חשיכה אם התפללו ערבית. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כח א ד"ה וכי היכי) כתב בשם התוס' שכיון שהספירה מדרבנן בזה"ז טוב להקדים ביום הראשון ולספור בספק חשיכה כדי שיהיו תמימות. הרי שגם הוא השמיט הספירה ביום, וגם סייג דברי התוס' ליום הראשון בלבד. ומ"מ כתב על זה הר"ן שאין נכון להכניס עצמו בספק לכתחילה, וגם אין להחמיר בתמימות בזה"ז שהוא מדרבנן יותר מאשר אם היתה הספירה מדאורייתא, שאז לא היינו נכנסים לספק לספור בבין השמשות, אלא כל שסופר בלילה קרינן ביה תמימות. אבל ב'''מאירי''' (פסחים קכא ב ד"ה דין ספירת העומר) כתב שנהגו לספור קודם שיהיה לילה ודאי, משום תמימות. ומהמשך דבריו מבואר (ד"ה ויש) שזה אף למ"ד ספירת העומר מדאורייתא, שאילו למ"ד דרבנן יש להקל לספור אף קודם חשיכה אם התפללו ערבית. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===לא ספר כל הלילה=== | ===לא ספר כל הלילה=== | ||
==באיזה שלב בתפילה== | ==באיזה שלב בתפילה== | ||
==ספירת היום הראשון בליל הסדר שני של גלויות== | ==ספירת היום הראשון בליל הסדר שני של גלויות== | ||