הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים בשנים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 449 בתים ,  11:48, 8 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:


===שיטת הרמב"ם===
===שיטת הרמב"ם===
'''הבית יוסף''' (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם) הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).
'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).


====ספק בדעת הרמב"ם====
====ספק בדעת הרמב"ם====
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק האם כוונת הרמב"ם במקרה לדוג' שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לו בסוף רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לרביעי יפול עליו יותר מרביעית מים ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.
'''הרב יוסף קאפח''' (בפירושו לרמב"ם ליד החזקה פ"ו מהלכות ברכות אות לא) מסתפק מה דעת הרמב"ם לדוגמא במקרה שעשרה בני אדם נוטלים ידים, האם צריך שיהיה בכלי עשרה רביעיות מים (רביעית לכל אדם), או שמספיק שיהיה כמות המספקת לכך שגם אחרי שיטלו לתשעה שמעליו ישאר לאחרון רביעית מים שתגיע לידיו. וכתב שנראה לו, שלדעת הרמב"ם צריך שיהיה בכלי כדי רביעית לכל אחד (כלומר מספר רביעיות כמספר האנשים). והוכיח זאת מהמשנה בתחילת מסכת ידים שכתבה שחצי לוג מספיק לשלושה וארבעה אנשים, ובמקרה זה ודאי לאחרון (לשלישי או לרביעי) יפול עליו יותר מרביעית מים, ובכ"ז מעמיד הרמב"ם משנה זו במים שניים.


====קושיית הלחם משנה====
====קושיית הלחם משנה====
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – בסוף המשנה היא מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. ועוד הקשה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אז זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה ואילו בגיטין שזה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה , .
'''הלחם משנה''' (פ"ו מהל' ברכות ה"י ד"ה נוטלין) הקשה על הרמב"ם – איך הרמב"ם רוצה לומר שתחילת המשנה מדברת על מים שניים, הרי משנה זו בסופה מחלקת בין מים ראשונים לשניים, ואם גם תחילת המשנה עוסקת במים שניים, המשנה הייתה צריכה לכתוב את זה. עוד הקשה הקשה הלחם משנה ממסכת גיטין (טו ב) שהסתפק שם אילפא (אמורא) האם ידים טהורות לחצאים או לא. והגמרא ביררה במה הוא הסתפק – הגמרה אומרת שלא ניתן להעמיד את ספקו של אילפא במקרה ששני אנשים נטלו את ידיהם בזה אחר זה מרביעית אחד של מים, כי אם כן זה סותר משנה מפורשת (בידים א א) שכותבת שאפשר ששנים יטלו ברביעית מים. אך לפי הרמב"ם שאמר שהמשנה בידים מדברת על מים שניים, לא ברור מדוע הגמרא מקשה מהמשנה שם שלא הלא הגיוני ששכח משנה, הרי משנה זו עוסקת במים שניים, ולא במים ראשונים. וכתב הלחם משנה שנראה לתרץ, שלדעת הרמב"ם למרות שהסוגיה בגיטין העמידה שהמשנה במסכת ידים עוסקת במים ראשונים, הסוגיה בחולין העמידה את המשנה במים שניים, ואנחנו פוסקים כמו הסוגיה בחולין כיוון ששם הסוגיה במקומה, ואילו בגיטין זה מובא כדרך אגב. בנוסף מתוך שהגמרא בחולין דוחה את ההוה אמינא ומגיעה למסקנה "ולא היא שאני התם" משמע שזו המסקנה להלכה.


==פסיקה להלכה==
==פסיקה להלכה==
===שיטת השלחן ערוך===
===שיטת השלחן ערוך===
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' (קס אות יג-יד) הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' (קס יג) הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו זה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (שכמו שכתבנו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.
כמו שהזכרנו מרן '''בב"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס אות יג-יד)] הביא את ארבעת השיטות הנ"ל. '''ובשו"ע''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] הביא בסתם את שיטת הרמב"ן וסיעתו, דהינו שמניח האחד את ידיו מתחת לידי חבירו, והמים באים על ידי שניהם כשאין הקילוח נפסק. ואח"כ הביא ביש מתירים את שיטת רש"י וסיעתו, דהינו שאפשר ליטול ידים ברביעית מים בלבד אפילו בזה אחר זה. א"כ נראה שהשו"ע סבר שיש לפסוק כרמב"ן וסיעתו, מפני שכלל נקוט הוא בידינו סתם ויש הלכה כסתם. וכן כתב מרן בב"י, שלעניין הלכה נראה שנקטינן כרשב"א (וכמו שראינו הרשב"א סובר כרמב"ן). וכתב עוד, שכן כמה רבותא סוברים להקל בנטילת ידים.
אומנם '''הב"ח''' (קס ט) כתב שדעת השלחן ערוך שנראה שדעתו כיש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).
אומנם '''הב"ח''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x776 (קס ט)] כתב שנראה שדעת השולחן ערוך היא כדעת היש מתירים, כיוון שכל ספק טהרה בידים - טהור. ודברי הב"ח הובאו בספר '''שיירי כנסת הגדולה''' (הגהות בית יוסף סקנ"ב).
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם .
אמנם '''האליה רבה''' (סקל"א) הביא את דברי הב"ח שלדעתו דעת השו"ע כיש אומרים, וכתב שנראה לפי דרכו של השו"ע שהלכה להחמיר כדברי הסתם.


'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים שאפשר ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים מישום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו ששל השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י .  
'''הבאור הלכה''' (ד"ה ויש מתירין) כתב שיש הרבה ראשונים שמקלים ליטול ברביעית מים לשניים אחד אחרי השני. אך כתב שהשו"ע כתב זאת בדעת יש אומרים (ולא בסתם) משום שלדעה הראשונה (הרמב"ן והרשב"א) מסיעת גם דעת הראב"ד ורבינו יונה שמחמירים, שצריך דווקא רביעית מים לכל אדם, וכן דעת הרמב"ם להחמיר, ולכן נקט לעיקר כדעה הראשונה שצריך שיטלו בבת אחת, וע"י כן הקילוח ירד על ידו של הראשון ואח"כ על ידו של השני. אך הוסיף הבאור הלכה, שמ"מ בשעת הדחק בוודאי שיש לסמוך על דעת היש אומרים, כיוון שהרבה ראשונים נקטו כן. וכן פסק בספר '''בני ציון''' (סקט"ז). וכן פסק '''בשו"ע הרב''' (טז) שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת רש"י.  


וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.
וכתב להעיר בספר '''תורת חיים סופר''' (סקמ"ב) שאף על פי שהעיקר להקל כשו"ע ולעשות כדברי הרשב"א והרמב"ן, כל זה דווקא במקרה שאין להם רביעית מים לשניהם, אך במקרה שיש להם רביעית לכל אחד ואחד, אין להקל כן לכתחילה, ובעינן שלכל אחד יהיה רביעית מים.


עוד דבר שהשו"ע (קס יג) מדגיש, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.
עוד דבר שהשו"ע [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x964 (קס יג)] מדגיש הוא, שבמקרה ששניהם באים ליטול ביחד באופן שמניחים ידים אחד תחת השני, צריך להיזהר שהידים יהיו קרובות אחת לשנייה, כי אם לא כן המים נחשבים כמים שכבר נטלו בהם שהם פסולים לנטילה. וכ"כ '''היש"ש''' (חולין פ"ח ס' כ"ח), וכ"כ '''הב"ח''' (קס ט), וכ"כ '''הנחלת צבי''' (עטרת צבי סקכ"א), וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), וכ"כ החוות יאיר '''במקור חיים''' (אות י"ג), וכ"כ '''המשנ"ב''' (סקע"ב). ו'''בשער הציון''' מעיר, שאע"פ שבבית יוסף מסתפק בדבר, מכל מקום כיוון שבשו"ע סתם דבריו שצריך שידיו יהיו קרובות אחת לשניה, לכן נראה שכך סבר במסקנה.
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה).   
וכתב '''המגן אברהם''' (סק"כ) שכל התר זה הוא דווקא אם יתכוונו כבר מההתחלה ליטול ביחד, אך אם לא לא. וכתב שכ"כ '''התרומת הדשן''' (ס' רנ"ט) בשם התוספות. וכן באמת כתוב ב'''פסקי התוספות''' (מסכת סוטה אות ה'). וכ"כ '''האליה רבה''' (סקכ"ט), ו'''בשו"ע הרב''' (ס' ט"ז), ו'''במגן גיבורים''' (אלף המגן סק"ל), ו'''במשנ"ב''' (סקס"ח), וכ"כ '''בערוך השלחן''' (כב), וכ"כ '''הכף החיים''' (סקע"ה).   


ועיין ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) שמסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.
ב'''שו"ת שלמת חיים''' (ח"ג אות ב'. ובדפוס חדש ס' קס"ד) הסתפק האם צריך שלא יהיה ביניהם יותר משיעור ג' טפחים כדי שיהיה דין לבוד, או שאסור שיהיה יותר מרוחב יד (רצה לומר שם שזה טפח) כדי שלא יהיה אויר מהצד אחד ומהצד השני לבטל, ולא פושט את הספק בפירוש.


'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.
'''החזון איש''' (או"ח ס' כ"ד סק"ל ד"ה ומש"כ) הבין את דברי הב"י שצריך שהידים יהיו קרובות עד כדי כך שיהיו נוגעות זו בזו. אך מקשה עליו שאין לנו לחדש דין זה, כיוון שזה לא הוזכר במשנה. ולכן יש לומר שמספיק שהוא ירצה להכניס את ידיו מתחת המים זה נקרא יד אחת.


===דעת הים של שלמה===
===דעת הים של שלמה===
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.
'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.
'''הכה"ח''' (סקע"ז) כתב שכיום לא נוהגים ליטול ב' אנשים ביחד, משום שחוששים שמא לא יוכלו לכוון את הידים ביחד כפי מה שצריך. ועוד טעם נתן בדבר, שכיוון שעל פי האר"י אפילו בידים של אדם אחד יש ליטול כל יד בפני עצמה ויש לזה טעם על פי הסוד, לכן גם פה על"פ האר"י צריך כל יד בפני עצמה.

תפריט ניווט