75
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בדין שתי מלאכות היוצאות מפעולה אחת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== סיכום הסוגיה == | |||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
== חרישה בארץ ישראל ובחוץ לארץ == | |||
'''הגמרא'''(עג:) שאלה מדוע במשנה בא חורש לאחר זורע, וענתה כי מדובר בארץ ישראל, שם הקרקע קשה וצריך לחרוש בה גם לאחר הזריעה (על מנת לכסות את הזרעים). עולה מדברי הגמרא, שחרישה שנייה מחייבת את האדם משום חורש, והגם שלכאורה כיסוי הזרעים הוא חלק מתהליך הזריעה – זה עדיין חלק מיצירת התנאים של בית גידול נוח לצמח.<BR/> | '''הגמרא'''(עג:) שאלה מדוע במשנה בא חורש לאחר זורע, וענתה כי מדובר בארץ ישראל, שם הקרקע קשה וצריך לחרוש בה גם לאחר הזריעה (על מנת לכסות את הזרעים). עולה מדברי הגמרא, שחרישה שנייה מחייבת את האדם משום חורש, והגם שלכאורה כיסוי הזרעים הוא חלק מתהליך הזריעה – זה עדיין חלק מיצירת התנאים של בית גידול נוח לצמח.<BR/> | ||
| שורה 41: | שורה 45: | ||
== המנכש והמשקה, מדין מה חייב ולמה רק משום אחד == | |||
| שורה 59: | שורה 65: | ||
== שיטת הרמב"ם == | |||
| שורה 83: | שורה 90: | ||
== מה בין מנכש ומשקה לזומר וצריך לעצים == | |||
| שורה 119: | שורה 128: | ||
== שיטת האור זרוע (בתוספות) == | |||
| שורה 144: | שורה 155: | ||
== שיטת המאירי == | |||
| שורה 168: | שורה 181: | ||
== בירור משמעות מחשבת האדם == | |||
| שורה 194: | שורה 209: | ||
לסיכום ענייננו: ישנם מקורות רבים (וביניהם דברי המאירי בעצמו) מהם משמע כי כוונת האדם היא המחייבת ועושה את המלאכה, ואם כן עלה בידנו חיזוק להסבר הרב עמיאל שטרנברג בשיטת המאירי. | לסיכום ענייננו: ישנם מקורות רבים (וביניהם דברי המאירי בעצמו) מהם משמע כי כוונת האדם היא המחייבת ועושה את המלאכה, ואם כן עלה בידנו חיזוק להסבר הרב עמיאל שטרנברג בשיטת המאירי. | ||
== סיכום השיטות בסוגיה == | |||
| שורה 202: | שורה 219: | ||
'''מנחת חינוך''': לכאורה תמיד חייב על שתי המלאכות.<BR/> | '''מנחת חינוך''': לכאורה תמיד חייב על שתי המלאכות.<BR/> | ||
'''רש"ש''': חייב על המלאכה העיקרית בלבד, ואם שקולות – חייב על שתיהן (וכן ניתן להסביר בדעת המאירי).<BR/> | '''רש"ש''': חייב על המלאכה העיקרית בלבד, ואם שקולות – חייב על שתיהן (וכן ניתן להסביר בדעת המאירי).<BR/> | ||
'''אור שמח''': א. אם המלאכות הן תולדות – יש לברר לאיזו מהן הפעולה דומה יותר, ועליה חייב, ואם שתיהן אבות – חייב על שתיהן.<BR/> | '''אור שמח''': א. אם המלאכות הן תולדות – יש לברר לאיזו מהן הפעולה דומה יותר, ועליה חייב, ואם שתיהן אבות – חייב על שתיהן.<BR/>ב. כאשר בפעולה יש נפעל אחד – יש לבדוק לאיזו מלאכה הוא שייך יותר, אך אם כל מלאכה יוצאת מנפעל אחר – חייב שתיים (וכן ניתן להסביר בדעת המאירי).<BR/> | ||
'''המאירי''' (על פי הרב עמיאל שטרנברג): יש לבדוק לאיזו מלאכה מתכוון סתם אדם בעשיית הפעולה, ועליה חייב, ואם מתכוון לשתיהן – חייב על שתיהן. | '''המאירי''' (על פי הרב עמיאל שטרנברג): יש לבדוק לאיזו מלאכה מתכוון סתם אדם בעשיית הפעולה, ועליה חייב, ואם מתכוון לשתיהן – חייב על שתיהן. | ||
| שורה 214: | שורה 230: | ||
'''רמב"ם''' (על פי הסבר הרב יוסי): חולקים רק בעניין זרעים, על מה משפיעה הפעולה.<BR/> | '''רמב"ם''' (על פי הסבר הרב יוסי): חולקים רק בעניין זרעים, על מה משפיעה הפעולה.<BR/> | ||
'''רמב"ם''' (על פי הנודע ביהודה): חולקים בדמיון המעשה, לאיזו מלאכה הפעולה דומה יותר.<BR/> | '''רמב"ם''' (על פי הנודע ביהודה): חולקים בדמיון המעשה, לאיזו מלאכה הפעולה דומה יותר.<BR/> | ||
'''אור שמח''': א. חולקים לאיזו מן התולדות הפעולה דומה יותר.<BR/> | '''אור שמח''': א. חולקים לאיזו מן התולדות הפעולה דומה יותר.<BR/>ב. חולקים האם הנפעל הוא הקרקע או הזרע דרך הקרקע.<BR/> | ||
'''ריטב"א''': חולקים מהי המלאכה עליה התרו בעושה המעשה (ביו"ט ולעניין מלקות).<BR/> | '''ריטב"א''': חולקים מהי המלאכה עליה התרו בעושה המעשה (ביו"ט ולעניין מלקות).<BR/> | ||
'''אור זרוע''': חולקים מהי המלאכה היחידה (לא העיקרית!) שבפעולה [על פי זה יתכן לומר כי חולקים בהגדרת מלאכת חרישה: לרב יוסף – זו הכנה לזריעה; לרבה – זו הטבת הקרקע להיות בית גידול (גם אחרי שנזרעה)].<BR/> | '''אור זרוע''': חולקים מהי המלאכה היחידה (לא העיקרית!) שבפעולה [על פי זה יתכן לומר כי חולקים בהגדרת מלאכת חרישה: לרב יוסף – זו הכנה לזריעה; לרבה – זו הטבת הקרקע להיות בית גידול (גם אחרי שנזרעה)].<BR/> | ||
'''המאירי''' (על פי הרב עמיאל שטרנברג): חולקים לאיזו מן המלאכות מתכוון סתם אדם בעשותו את הפעולה. | '''המאירי''' (על פי הרב עמיאל שטרנברג): חולקים לאיזו מן המלאכות מתכוון סתם אדם בעשותו את הפעולה. | ||