485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←שאלת הראשונים
| שורה 16: | שורה 16: | ||
כדי | כדי | ||
כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, צריך להקדים שחיוב השואל שונה מהותית משאר חיובי השומרים. שומר חינם ושומר שכר חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אם היו שומרים כראוי, ורשלנותם בשמירה היא זו שמחייבת אותם לשלם על הנזקים. לעומת זאת, שואל חייב גם על אונס גמור שלא הייתה לו כל יכולת למנוע, למרות שאינו אשם כלל. יש להבין מדוע שואל צריך לשלם למרות שכלל לא התרשל בשמירה, הרי "אונס רחמנא פטריה"? | |||
על כך עונה הרשב"א (לו: ד"ה מאי): "שואל דחייב במתה כדרכה, משום דכיון שכל הנאה שלו אוקמה רחמנא ברשותיה לגמרי כאלו היא שלו". כך אומר תוספות במסכת בבא קמא (יא. ד"ה אין): "שואל כיון דחייב באונסין נמצא שקנאו משעה שהוציא מיד הבעלים והדמים הוא דנתחייב" . כך אומר הרמב"ן במסכת בבא בתרא (קסח.): "התם רחמנא חייביה וכלוקח דמי עד שיחזירנו". | |||
כלומר, כיון ששואל "כל הנאה שלו" והוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ בימי השאלה, שהרי אינו משלם כלל על שימושו בחפץ, הוא נחשב כבעלים גמור של החפץ לאותו הזמן, ורק יש עליו חיוב להשיב את החפץ בסיום השאלה. על כן אם אינו משיב את החפץ בסיום השאלה גם אם זה מחמת אונס גמור הוא חייב, משום שכמו שאם ניזוק חפץ ששייך לו למרות שהוא לא אשם בכך, הוא מפסיד את ממונו, כך גם בשואל הרי הוא כבעלים שמפסיד גם באונס כיון שהחפץ שלו ניזוק | |||
==השיטות השונות בטעם הפטור== | ==השיטות השונות בטעם הפטור== | ||