82
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת המזון לנשים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
דניאל אלקלעי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{תחרות כתיבה}} | {{תחרות כתיבה}} | ||
{{מקורות|ברכות כ א|ברכות כ ב||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}} | {{מקורות|[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20&format=pdf ברכות כ א]|[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf ברכות כ ב]||ברכות ה א|אורח חיים קפו א}} | ||
==המקור מהמשנה והגמרא== | ==המקור מהמשנה והגמרא== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===קושית תוספות על רש"י וביאורו=== | ===קושית תוספות על רש"י וביאורו=== | ||
התוספות (שם ד"ה נשים) הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו. | התוספות [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=20b&format=pdf (שם ד"ה נשים)] הקשו על ביאורו של רש"י בגמרא, שהספק של הגמרא הוא שכיוון שכתוב "על הארץ הטובה אשר נתן לך" והנשים לא נטלו חלק בארץ, לכן הן לא חיבות מדאוריתא, שא"כ גם הכהנים והלוים ג"כ לא יהיו חיבים מדאו' כיוון שהם לא נטלו חלק בארץ. ולכן מבאר תוספות שהסתפקות הגמרא היתה בגלל מה שאנו אומרים בברכת המזון "על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלימדתנו" וכיוון שנשים לאו בנות מילה ותורה, וכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, וכיוון שאינן יכולות בגלל זה לומר זאת, לכן הגמרא מסתפקת שאולי כל חיובם הוא מדרבנן בלבד או שכיוון שזה כלל לא שייך בהם הם חיבות מדאוריתא, ומה שכתוב בגמרא (ברכות מט א) שמי שלא אמר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, זה מדבר דווקא לאנשים ששיכים לדברים אלו. וכן פירש בתוספות רבינו פרץ (שם). וכן הריטב"א (שם) הביא הסבר זה בשם יש אומרים. וכן המג"א (קפ"ו) הביא את לשון הזוהר (פרשת תרומה עמוד רצ"ח) שכך גם דעתו. | ||
הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג). | הרמב"ן (ב"ב פא.) אומר שהכהנים, אע"ג שדעת רבי מאיר שהם לא נטלו חלק בארץ, אנו פוסקים כרבי יוסי (תוספתא ביכורים פ"א ה"ב) שכמו שלוים קיבלו חלק בארץ כך גם כהנים, והגמרא בברכות אליבא דר' יוסי כיוון שהלכה כמותו. [וכן רצה לומר שלפי ר"מ ג"כ אפשר לומר שחיובם מהתורה, כיוון שאולי לשיטתו ברכת המזון לא תלויה בחלק הארץ (כי הגמרא בברכות לא לשיטתו)]. וע' ברכי יוסף (קפ"ו, סק"ג). | ||