הבדלים בין גרסאות בדף "הנטען על האישה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 53 בתים ,  16:27, 1 במאי 2016
שורה 100: שורה 100:
'''הטור''' פוסק שהרא"ש פוסק כשיטת הרי"ף. אולם, כפי שראינו לעיל, זוהי איננה שיטת הרי"ף אלא שיטת הרא"ש בדברי השאילתות. משום כך, '''הבית יוסף''' סובר שהדברים אינם מוכרעים בדברי הרא"ש, וייתכן שהרא"ש סובר כרי"ף וכרמב"ם, כפי הסברא הפשוטה שבהם.
'''הטור''' פוסק שהרא"ש פוסק כשיטת הרי"ף. אולם, כפי שראינו לעיל, זוהי איננה שיטת הרי"ף אלא שיטת הרא"ש בדברי השאילתות. משום כך, '''הבית יוסף''' סובר שהדברים אינם מוכרעים בדברי הרא"ש, וייתכן שהרא"ש סובר כרי"ף וכרמב"ם, כפי הסברא הפשוטה שבהם.


'''הרא"ש''' בתשובותיו (שו"ת הרא"ש, לב יד) אכן הכריע כדברי הרי"ף , כפי שטען '''הבית-יוסף''' , אולם '''הטור''' מעיד שהרא"ש חזר בו מפסק זה.
'''הרא"ש''' בתשובותיו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1961&st=&pgnum=79&hilite= לב יד] אכן הכריע כדברי הרי"ף , כפי שטען '''הבית-יוסף''' , אולם '''הטור''' מעיד שהרא"ש חזר בו מפסק זה.


מחלוקת זו קשורה למחלוקת בהבנת '''הטור''' את '''הרי"ף'''. על פי הטור, פירוש '''הרא"ש''' בשאילתות הוא כדברי '''הרי"ף''', משום כך הוא פוסק כ'''רא"ש''' וכ'''רי"ף''' בו זמנית. הבית יוסף סובר ש'''הרי"ף''' ו'''הרא"ש''' חלוקים, ודבריהם שווים רק לעניין דברי רב, ומשום כך בודאי היא אפשר להכריע כדברי שניהם.
מחלוקת זו קשורה למחלוקת בהבנת '''הטור''' את '''הרי"ף'''. על פי הטור, פירוש '''הרא"ש''' בשאילתות הוא כדברי '''הרי"ף''', משום כך הוא פוסק כ'''רא"ש''' וכ'''רי"ף''' בו זמנית. הבית יוסף סובר ש'''הרי"ף''' ו'''הרא"ש''' חלוקים, ודבריהם שווים רק לעניין דברי רב, ומשום כך בודאי היא אפשר להכריע כדברי שניהם.


'''הדרישה''' (א) סובר שאכן יש חילוק בין שיטת '''הרא"ש''' לשיטת '''הרי"ף'''. '''הרא"ש''' כופה בעל להוציא את אשתו בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ואילו '''הרי"ף''' רק אוסרה על בעלה. לדבריו הטור לא רצה להאריך ולפרט את החילוק הקטן שביניהם, ולכן הוא כתב שדברי '''הרא"ש''' הם כדברי '''הרי"ף'''.
'''הדרישה''' (א) סובר שאכן יש חילוק בין שיטת '''הרא"ש''' לשיטת '''הרי"ף'''. '''הרא"ש''' כופה בעל להוציא את אשתו בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ואילו '''הרי"ף''' רק אוסרה על בעלה. לדבריו הטור לא רצה להאריך ולפרט את החילוק הקטן שביניהם, ולכן הוא כתב שדברי '''הרא"ש''' הם כדברי '''הרי"ף'''.
==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך==
==פסיקת ההלכה בשולחן ערוך==
'''השולחן ערוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90_%D7%90 (אבן העזר, יא א)],  פוסק '''כרי"ף''' וכ'''רמב"ם''', שאישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. אולם, אם הוציאה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ונשאה הנטען, אם אין לה בנים מהנטען- תצא. ואם יש  לה בנים ממנו- לא תצא.
'''השולחן ערוך''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%90_%D7%90 (אבן העזר, יא א)],  פוסק '''כרי"ף''' וכ'''רמב"ם''', שאישה יוצאת מבעלה רק בעדי טומאה. אולם, אם הוציאה בעדי כיעור וקלא דלא פסיק, ונשאה הנטען, אם אין לה בנים מהנטען- תצא. ואם יש  לה בנים ממנו- לא תצא.
165

עריכות

תפריט ניווט