111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דעות התנאים
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
=דעות התנאים= | =דעות התנאים= | ||
מצינו מחלוקת ב'''גמרא''' (חולין טו א) לגבי דינו של אדם שעשה מעשה אסור בשבת (הברייתא דנה לגבי איסור בישול). דעת רבי מאיר שהמבשל בשבת, בשוגג – יאכל (אפילו המבשל בעצמו), במזיד - לא יאכל (בשבת, | מצינו מחלוקת ב'''גמרא''' (חולין טו א) לגבי דינו של אדם שעשה מעשה אסור בשבת (הברייתא דנה לגבי איסור בישול). דעת רבי מאיר שהמבשל בשבת, בשוגג – יאכל (אפילו המבשל בעצמו), במזיד - לא יאכל (בשבת, אבל למוצאי שבת יכול לאכול אפילו הוא), דעת רבי יהודה שבשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית (אבל לאחרים מותר במוצאי שבת), ודעת רבי יוחנן הסנדלר שבשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד - לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים. | ||
'''תוספות''' (גיטין נג ב ד"ה המבשל) הסבירו את ההדרגה והראו כי המזיד של רבי מאיר הוא השוגג של רבי יהודה, והמזיד של רבי יהודה הוא השוגג של רבי יוחנן הסנדלר. [אבל בדברי '''רש"י''' ישנה לכאורה סתירה בין פירושו לכתובות ל"ד ששם כותב שלאחרים מותר בו ביום, לעומת הפירוש בחולין ט"ו ששם מפרש כתוס' שגם לאחרים אסור בו ביום]. | '''תוספות''' (גיטין נג ב ד"ה המבשל) הסבירו את ההדרגה והראו כי המזיד של רבי מאיר הוא השוגג של רבי יהודה, והמזיד של רבי יהודה הוא השוגג של רבי יוחנן הסנדלר. [אבל בדברי '''רש"י''' ישנה לכאורה סתירה בין פירושו לכתובות ל"ד ששם כותב שלאחרים מותר בו ביום, לעומת הפירוש בחולין ט"ו ששם מפרש כתוס' שגם לאחרים אסור בו ביום]. | ||