הבדלים בין גרסאות בדף "שכירות שלוש שנים"

בעקבות דבריו של המהר"ם פסק תלמידו '''המרדכי''' (הגהות מרדכי, ב"מ תנט-תס) כי אסור לאדם להישכר ליותר משלוש שנים, והובאו דבריו ב'''ב"י''' (חו"מ של"ד) וכן פסק ה'''רמ"א''' (חו"מ של"ג ג') ו'''הלבוש''' (עיר שושן של"ג ג'), וכתב ה'''כנה"ג''' (הגהות ב"י סימן של"ד ס"ק י"ט) כי לאור סתימת דברי הב"י הוא סובר כי זוהי הלכה מוסכמת, ואין חולק עליה.

המהר"ם בסוף תשובתו כותב כי ל'''תוס'''' יש הסבר אחר להבדל בין עבד לפועל, והסבר כזה אכן נמצא בתוס' שהודפסו על הש"ס (ב"מ י. ד"ה כי), ושם הם מבארים כי ההבדל בין עבד לפועל הוא שפועל יכול לחזור בו באמצע היום ואינו צריך שטר שחרור, בניגוד לעבד. דבריו מובנים לפי דברי ה'''רמב"ן''' (קידושין טז.) שביאר כי בעבד יש שני קניינים - קניין איסורי וקניין ממוני, והקניין האיסורי פוקע רק באמצעות גט. לפי זה, לדעת התוס' יש קניין ממוני בפועל, אבל כל עוד אין קניין איסורי אין לאו של עבדי הם ולא עבדים לעבדים, ולפיכך מותר יהיה לשכיר להישכר ליותר משלוש שנים. דיוק זה בדבריהם עושה '''שו"ת באר שבע''' (סימן ס"ב), והובאו דבריו ב'''ש"ך''' (חו"מ של"ג ס"ק י"ז).