8
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה) (עריכה)
גרסה מ־13:23, 7 באפריל 2016
, 13:23, 7 באפריל 2016←דוגמא נוספת לנ"ט בר נ"ט דהיתירא
ידידיה סטרוק (שיחה | תרומות) |
ידידיה סטרוק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== | ==דוגמאות נוספות לנ"ט בר נ"ט דהיתירא== | ||
כעיקרון, קדירה שבלועה מטעם איסור שהיה פגום מראש, נאסרת שמא יבשלו בה דבר שהאיסור ייתן בו טעם לשבח. '''רמ"א''' (יו"ד קג,ב, גר"א שם), אך סייג ה'''רמ"א''' שכף שבלועה מאיסור פגום- שטבל בתבשיל רותח, לא נאסרה הקדירה שהתבשיל בתוכה, שהטעם לא אסר את התבשיל ולכן הוא נחשב טעם היתירא שנקלש שלא ממשיך לקדירה. (ד"מ, תו"ח, או"ה, ש"ך, ט"ז, כרתי, ועיין בט"ז ו שלאו דווקא כשהאיסור היה פגום מעיקרו, כל עוד הוא פוגם את התבשיל השני) [[משתמש:אריה.ג|אריה ג]] 21:42, 5 באפריל 2016 (IDT) | א) כעיקרון, קדירה שבלועה מטעם איסור שהיה פגום מראש, נאסרת שמא יבשלו בה דבר שהאיסור ייתן בו טעם לשבח. '''רמ"א''' (יו"ד קג,ב, גר"א שם), אך סייג ה'''רמ"א''' שכף שבלועה מאיסור פגום- שטבל בתבשיל רותח, לא נאסרה הקדירה שהתבשיל בתוכה, שהטעם לא אסר את התבשיל ולכן הוא נחשב טעם היתירא שנקלש שלא ממשיך לקדירה. (ד"מ, תו"ח, או"ה, ש"ך, ט"ז, כרתי, ועיין בט"ז ו שלאו דווקא כשהאיסור היה פגום מעיקרו, כל עוד הוא פוגם את התבשיל השני) [[משתמש:אריה.ג|אריה ג]] 21:42, 5 באפריל 2016 (IDT) | ||
ב) לעניין חמץ: בהגעלת גיעולי נכרים צריך שיהיה במים פי שישים מהכלי או שהכלי לא יהיה בן יומו, מכיוון שהטעם הבלוע בסיר יצא למים ויחזור לכלי. אך לגבי פסח כתב השו"ע(או"ח תנב, א) שאין צריך להקפיד על כך קודם שהגיע זמן איסור חמץ(שעה חמישית בי"ד ניסן), הטעם לכך הוא מפני שהוי נ"ט בר נ"ט דהיתרא, שהרי הכלי פולט טעם למים והמים נותנים טעם בחזרה בכלי, יוצא שטעם החמץ הוא נ"ט בר נ"ט ואינו אוסר. (והרמ"א לא הגיה עליו ואפשר לדייק שאפילו לא חוזר וניעור בפסח למנהג אשכנז). | |||
ידידיהסטרוק 13:23, 7 באפריל 2016 (IDT) | |||
==נ"ט בר נ"ט באוכלין== | ==נ"ט בר נ"ט באוכלין== | ||